הספר והמסרים שבו נגעו לעומק ליבי. הספר מתמקד ברן ורוני. בהתחלה שניהם עיצבנו אותי כקוראת. כן / לא, חם / קר, אמנם כל אחד מהם הגיע למקום הכי נמוך בעולם (ים המלח) עם מטען כבד על גבו, אבל כמה אפשר? הם שיגעו את הראש של דמויות המשנה, בעיקר של שלהבת (אמא של רוני) ושל איתי ואמילי, דמויות שרוב הקוראים הכירו מהספר הראשון בדואט, "גן השמש".
רן מגיע לים המלח כמנהל העבודה בהקמת בית מלון שבעליו הוא מר אברהמי. מר אברהמי ואשתו הן דמויות משנה נוספות שמאוד אהבתי: הם חמי לב, הוריים, אוהבים ואהובים. לעתים, היה נדמה לי שמר אברהמי הוא הגננת ורן ורוני הם שני ילדים בגן, אך אל לנו לטעות: למרות הרושם הילדותי הראשוני, רן הוא בחור משכיל ועד לא מזמן היה בעליו של משרד עורכי דין מצליח ואילו רוני היא מעצבת פנים ונוף מוכשרת מאוד.
משהו גורם לשניהם לעזוב את סביבתם הטבעית והנוחה ולנסות ליצור לעצמם חיים חדשים ושונים במקום המרוחק והמנותק יחסית. רן עזב את המשרד ואת עמיתיו שמרכלים עליו ללא הרף מאחר שהשאיר מאחור את אשתו, שבורת לב ובוכייה. רוני עזבה את בית אמה ואת מקום עבודתה הידוע, אבל את חלומה היא לא יכולה הייתה להשאיר מאחור, החלום לילד גם אם על זוגיות יציבה ומאושרת היא כבר וויתרה. הם נפגשים קצת לפני הפרויקט וגם בתחילתו. שני המפגשים הראשונים מעלים חיוך על הפנים.
לסיכום: למרות הסיפורים הקשים והעצובים של כל אחד מהם, הספר כשמו כן הוא: מלא בתקווה, בתובנות ובמשפטי חוכמה על החיים, בעיקר מבית היוצר של שלהבת קדם, אמא של רוני. גם בני הזוג המקסימים, אמילי ואיתי, משתלבים בסיפור עם חוכמתם ועם ניסיון החיים העשיר שלהם (איתי הוא האח הבכור של רן).
עם זאת, לפעמים החוכמה והתובנה מגיעות מהכיוון הכי לא צפוי: מפיה של ילדה קטנה בת שש שלמרות גילה הצעיר יודעת התמודדות מהי. שמה תום וכשמה כן היא, תמימה וטהורה. שני הדברים שהיא הכי אוהבת בעולם חוץ מאת הוריה, את אחיה ואת הדוד רן הם: הכלב לוקו, כלבו המשוגע של רן וגם בובות חד - קרן.
יש בספר עוד הרבה יותר ממה שכתבתי, אבל את זה תגלו בעצמכם.

הספר והמסרים שבו נגעו לעומק ליבי. הספר מתמקד ברן ורוני. בהתחלה שניהם עיצבנו אותי כקוראת. כן / לא, חם / קר, אמנם כל אחד מהם הגיע למקום הכי נמוך בעולם (ים המלח) עם מטען כבד על גבו, אבל כמה אפשר? הם שיגעו את הראש של דמויות המשנה, בעיקר של שלהבת (אמא של רוני) ושל איתי ואמילי, דמויות שרוב הקוראים הכירו מהספר הראשון בדואט, "גן השמש".
רן מגיע לים המלח כמנהל העבודה בהקמת בית מלון שבעליו הוא מר אברהמי. מר אברהמי ואשתו הן דמויות משנה נוספות שמאוד אהבתי: הם חמי לב, הוריים, אוהבים ואהובים. לעתים, היה נדמה לי שמר אברהמי הוא הגננת ורן ורוני הם שני ילדים בגן, אך אל לנו לטעות: למרות הרושם הילדותי הראשוני, רן הוא בחור משכיל ועד לא מזמן היה בעליו של משרד עורכי דין מצליח ואילו רוני היא מעצבת פנים ונוף מוכשרת מאוד.
משהו גורם לשניהם לעזוב את סביבתם הטבעית והנוחה ולנסות ליצור לעצמם חיים חדשים ושונים במקום המרוחק והמנותק יחסית. רן עזב את המשרד ואת עמיתיו שמרכלים עליו ללא הרף מאחר שהשאיר מאחור את אשתו, שבורת לב ובוכייה. רוני עזבה את בית אמה ואת מקום עבודתה הידוע, אבל את חלומה היא לא יכולה הייתה להשאיר מאחור, החלום לילד גם אם על זוגיות יציבה ומאושרת היא כבר וויתרה. הם נפגשים קצת לפני הפרויקט וגם בתחילתו. שני המפגשים הראשונים מעלים חיוך על הפנים.
לסיכום: למרות הסיפורים הקשים והעצובים של כל אחד מהם, הספר כשמו כן הוא: מלא בתקווה, בתובנות ובמשפטי חוכמה על החיים, בעיקר מבית היוצר של שלהבת קדם, אמא של רוני. גם בני הזוג המקסימים, אמילי ואיתי, משתלבים בסיפור עם חוכמתם ועם ניסיון החיים העשיר שלהם (איתי הוא האח הבכור של רן).
עם זאת, לפעמים החוכמה והתובנה מגיעות מהכיוון הכי לא צפוי: מפיה של ילדה קטנה בת שש שלמרות גילה הצעיר יודעת התמודדות מהי. שמה תום וכשמה כן היא, תמימה וטהורה. שני הדברים שהיא הכי אוהבת בעולם חוץ מאת הוריה, את אחיה ואת הדוד רן הם: הכלב לוקו, כלבו המשוגע של רן וגם בובות חד - קרן.
יש בספר עוד הרבה יותר ממה שכתבתי, אבל את זה תגלו בעצמכם.