ביקורת ספרותית על גלגל חוזר בעולם מאת חיים סבתו
ספר טוב

---

פינה חמה יש לי בלב לרב חיים סבתו. ראשית, הוא סופר, וסופרים, על פי רוב, הופכים את עולמנו למקום מעניין, ולעתים אף טוב יותר. שנית, כמה קווים ביוגרפיים, אמנם דקים למדי, יש לנו במשותף. הרב התגורר בילדותו במעברת בית מזמיל, ואני גרתי בעבר ועדיין מוצא את פרנסתי בשכונת קרית יובל שהחליפה את המעברה. שנינו למדנו באותה ישיבה תיכונית (אף שהוא עלה מעלה מעלה במעלות התורה והיראה, ואילו אני ירדתי מטה מטה במורדות הכפירה והאפיקורסות, עדיין יש בי איזה שמץ גאווה ושותפות גורל והזדהות עם המקור המשותף הזה) מלבד זאת החפיפה הביוגרפית הולכת גם אחורה. כמו סבתו, גם סבתי (משחק מילים אווילי ולא מתוכנן) באה ממשפחה שמוצאה בסוריה, ועלתה לארץ בגיל צעיר ממצרים, גם אם במסלול שונה (סבתו, דרך חלב וקהיר, וסבתי ע"ה דרך דמשק ואלכסנדריה) מכיוון שכך, הייתה לי, בזמן קריאת הספר, אותה תחושה שהרגשתי כשקראתי את מר מאני של א.ב יהושע - שהמשפחות האלה, עליהן כותב הסופר, היהודים הספרדים שיושבים בארצות האסלאם ומדברים עברית, ערבית, צרפתית וספניולית, שנודדים בנינוחות ים תיכונית כזו בין ערי הלבנט, הן קצת המשפחה שלי, הדנונים והמטלונים הקדמוניים.

אה כן, ויש גם הספר של סבתו. יש הטוענים כי סבתו הולך בכתיבתו אחרי עגנון, ואולי אפילו קצת מחקה אותו. יש אומרים זאת לזכותו ויש הזוקפים זאת לחובתו. ואני אומר, אדרבא, אם עגנון העמיד בספריו יד זיכרון לעירו בוצ'אץ' וליהדות מזרח אירופה בכלל, למה שלא יבוא סבתו, ויעמיד יד זיכרון, אמנם צנועה יותר, לקהילת חלב, וליהדות ארצות האסלאם בכלל?

השפה של סבתו יפה, עשירה, שפה של תלמיד חכם הבקיא במשלבים השונים של העברית, שפת המקרא, החכמים, פוסקי ההלכה. לגבי הסיפור - מדובר בסאגה משפחתית הנפרשת על פני 150 שנה בערך (מוזכרות רעידת האדמה בחלב ועלילת דמשק שהתרחשו במחצית הראשונה של המאה ה-19, והסיפור מסתיים קצת אחרי מלחמת ששת הימים) ומגוללת את סיפורה של משפחת שפורטה (Saporta) החלבית במשך ארבעה דורות, תוך שהיא עוסקת בקונפליקטים שהעסיקו את היהודים, במזרח ובאירופה ובעצם בכל מקום - מסורת מול מודרנה, דתיות מול חילון, לימוד תורה מול חוכמות כלליות, הגירה, פוגרומים (נו, איך אפשר בלי) ועוד. העלילה עצמה די פשטנית, והזכירה לי את הסיפור שהיה מופיע בכל גיליון של "שיחת השבוע" - השבועון החב"די שבעזרתו מעבירים המתפללים את הזמן כשמחכים לחזרת הש"ץ בתפילת שבת - הבן או הנכד של הרב הגדול בתורה וביראת שמיים מתפקר, שוכח את עמו ואת אלוהיו, מתבולל ונטמע בגויים עד שמפגש מקרי עם חנוכיה/תפילין/ניגון ישן מחזיר אותו אל חיקה החמים של הדת. אבל, כאמור, מה שמושך בספר הוא השפה המיוחדת, הלא שגורה בקרב כותבי פרוזה, של המחבר ופחות העלילה.

מכיוון שמדובר בהוצאה מחודשת של הנובלה (שיצאה לאור לפני 25 שנה בקובץ בשם "אמת מארץ תצמח") נוסף לה מעין צ'ופר - אחרית דבר מאת המחבר, שמספר על מאחורי הקלעים של הכתיבה, מה אמת ומה בדיה וכו'. מומלץ מאוד לקרוא גם אותה.

» ביקורות נוספות של בועז
» ביקורות נוספות על גלגל חוזר בעולם