החלטתי לשכתב את הביקורת מחדש משום שהחלטתי כן לסיים את הספר.
סער - גבר בשנות השלושים לחייו, נאלץ לקחת פסק זמן מהקריירה המצליחה שלו ומתרחק מאור הזרקורים התל אביבי. הוא מבין שלמרות בעיותיו שלו, הסיטואציה שבה הוא נקלע מכריחה אותו להבין את האחר והשונה ממנו. הוא פוגש אנשים בעלי לקויות ראייה אשר מצליחים לפתח מיומנויות וכישרונות יוצאי דופן ומגלה כי יש להם את היכולת לראות את העולם מבלי לראות כלל. בזכות אותם האנשים, סער מגלה את החיים בזווית אחרת ממה שראה עד כה ונאלץ להתמודד עם טראומת העבר שלו.
אלמה - בחורה צעירה באמצע שנות העשרים, נאלצת להתמודד עם מחלה גנטית שאיתה נולדה הגורמת לה לוותר על החלום שלה, להיות רופאה, תוך כדי הזדמנות - אולי חד פעמית, לראות את העולם בעיניה שלה ולחוות כל דבר חזותי כל עוד היא יכולה.
המפגש בין אלמה לסער פותחת בפניהם את היכולת להכיל ולראות את העולם מזווית שונה ושמה אותם בסיטואציות אשר מכריחות אותם להבין את האחר והשונה, אך גם להבין את עצמם וכיצד להתמודד עם בעיותיהם.
כדי לא לעשות ספוילרים אני אסכם את הספר בצורה הכי תמציתית שאני יכולה -
עלילה מקורית ומיוחדת מאוד. דמויות מקסימות ומרגשות מאוד. בסך הכל, כתיבה נהדרת של קרן גנון רופין, למעט יותר מדי פרטים בשביל ספר אחד. הסופרת הכניסה דמות אחת עם לקות ראיה ודמות שניה עם ילדות טראומטית וזה היה מעולה. בכלל הרעיון לשים את שתי הדמויות השונות אחת מול השניה היה רעיון מבריק, אבל היו יותר מדי פרטים שגרמו לספר להיות מבולבל טיפה וחסר הרמוניה. ממש ביאס אותי הבעירה האיטית, לא רק במערכת היחסים בין הדמויות, אלא גם מבחינת העלילה כולה. הרגשתי שהספר לא מתקדם וזה העיק עליי. לאורך כל הספר הדמויות לא באמת מתמודדות עם הקשיים שלהן, במיוחד לא סער. כמעט נטשתי את הספר.
מה שכן, התיאורים החזותיים לאורך כל הספר גרמו לקריאה להיות נגישה וכיפית. הסופרת יודעת להעמיק בתיאורים ובמבנה הדמויות אך לא הצליחה לבנות את הסיפור כמו שצריך.
מדובר ברומן רומנטי לכל דבר, אך יש גם ארוטיקה בטוב טעם.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
