לפני שלוש - ארבע שנים כאשר הייתי תיכוניסטית, התחיל פרויקט בניית אסדות הגז במישור החוף בארץ ובניהם אסדת לוויתן. אני לא יודעת כמה מכם שמעו על הפרויקט הזה אבל עבורי (אני גרה בישוב קרוב לאסדת לוויתן) ועבור אנשי מישור החוף, זה פרויקט שיש לו סכנות בריאותיות וסביבתיות. אסדות הגז הן גם מזהמות את הסביבה ופליטה של החומר מתחת למים יכולה להיות מסוכנת ולזהם את הים וגם החומרים שהאסדה פולטת הם רעילים ומזיקים לבריאות. בנוסף, את האסדה אפשר לראות (היא לא מאוד רחוקה) והיא הורסת את הנוף של הטבע והים.

בתקופה ההיא, אני ועוד כמה בני נוער יצאנו להפגנות נגד אסדות הגז ולהרחקתם מאזור החוף. הפגנו גם נגד תאגיד נובל אנרג'י שהיה אחראי על בניית אסדות הגז ואיגודים כמו "שומרי הבית" ו"שומרי מישור החוף" היו אחראים על ההפגנות. עכשיו אחרי כמה שנים התפקחתי והבנתי שמקבלי ההחלטות בנובל אנרג'י והאנשים הבחירים שעובדים שם צריכים להיות אנשי עסקים בילד אין וגם להיות עם עור של קרנף ולא להרגיש ייסורי מצפון. אם הם מרגישים ייסורי מצפון או מתחילים להתנגד למיזמים מבחינות כאלו ואחרות שהשפעתם שלילית על הסביבה, הם לא יכולים לשרוד בעסק הזה. מבחינתם הכסף תמיד יותר חשוב מחיי אנוש, מחיי הטבע והסביבה ומחיי בעלי החיים בים. אפילו אם אכפת להם, בשביל לחיות עם עצמם בשלום הם יודעים שהם חייבים להעלים עין. זה המחיר שהם שילמו ומשלמים, לפעמים הכסף הוא יותר החשוב מחיי אדם וחיי הטבע והסביבה (אין מה לעשות לכסף יש השפעות חזקות עלינו בתור בני אדם).

הספר מדבר בדיוק על סוגיה הזו. כאשר מייק שעובד בתאגיד אנגלי גדול של בנייה ופיננסים, מגיע למפרץ סילבר ביי באוסטרליה, מטעם התאגיד כדי לסדר עניינים בירוקרטיים. התאגיד רוצה לבנות באזור בית מלון ואטרקציות תיירותיות בניהם ספורט ימי אשר ישפיע על עסקים מקומיים ועל בעלי החיים בניהם דולפינים ולוויתנים (אפרופו אסדת לוויתן). מייק פוגש את לייזה אנגליה שעברה ביחד עם בתה האנה לגור עם דודתה קטלין בעלת בית מלון במפרץ סילבר ביי. לייזה עברה לאוסטרליה כדי לברוח מעברה ויש סוד אשר רודף אותה. מייק מתאהב בלייזה המסתורית ומוקסם ממפרץ סילבר ביי ומהאנשים בו ואז כל השאלות האתיות והמוסריות של בניית בית המלון והאטרקציות התיירותיות חובטות בו.

הספר הוא ספר קליל לא מסובך לקריאה. סיימתי לקרוא אותו בזמן יחסית די קצר. הספר הוא מסוג הספרים האלו שהם ממכרים ואי אפשר להוריד מהיד, קצת קלישאתי ועם נוסחה מוגדרת. ספר טוב בשביל להעביר את הזמן ולהתנתק מחיי היום יום. אהבתי מאוד את התיאור של הטבע ואת הסביבה של חוף סילבר ביי ואת תיאור חייהם של הלוויתנים והדולפנים וחיות הים. ממליצה לקרוא כדי להעביר את הזמן ולהתנתק מחיי היום יום אבל לא הייתי מגדירה את הספר כיצירה ספרותית. אולי זה גם מה שבסופו של דבר הייתי צריכה, לקרוא ספר טיפה קליל יותר.