ביקורת ספרותית על מאמרות אשוקה - The Edicts of Asoka מאת אשוקה

---

*** כולל ספויילרים ***

במאות החמישית והשישית לפנה"ס הסתובב בהודו מורה רוחני בשם גאוטמה סידהארתה, אשר מוכר יותר בכינוי 'בודהה'. הוא החל לצבור סביבו תלמידים והבודהיזם, שהחל להתגבש כדת/תפישה פילוסופית בהודו, התפשט בהמשך גם למדינות אחרות. כיום הבודהיסטים מונים כ-506 מיליון איש ברחבי העולם, כאשר רובם מרוכזים בארצות מזרח אסיה.

האדם הראשון שנחשב כאחראי לתפוצת הבודהיזם מחוץ להודו הוא מלך משושלת מָאוּרְיָה בשם אָשׁוֹקָה, שחי במאה השלישית לפנה"ס, ואשר מלכותו השתרעה מאזור אפגניסטן של ימינו במערב עד בנגלדש במזרח וכמעט לכל שטחה של תת היבשת ההודית, למעט אזור קטן בדרומה.


שושלת מאוריה ואשוקה
---------------------------
בשנת 320 לפנה"ס עלה לשלטון בהודו צָ'נְדְרָגוּפְּטָה מָאוּרְיָה, מייסד שושלת מאוריה, ששלטה בהודו מ- 320 לפנה"ס עד 185 לפנה"ס. הוא עלה לשלטון זמן קצר לאחר מותו של אלכסנדר מוקדון (323 לפנה"ס). מוקדון, שהגיע לפּנג'אב באזור הצפון מערבי של הודו, נאלץ לעצור את התקדמותו מחשש למרד אצל חייליו. המסורת ההלניסטית טוענת שצ'נדרגופטה נפגש עם מוקדון וקיבל ממנו את הרעיון של הקמת אימפריה. בעקבות הגעתו של מוקדון נוצרו מדינות הלניסטיות מאזור אפגניסטן עד צפון-מערב פנג'אב, ונוצרה תרבות הלניסטית־הודית משותפת. צ'נדרגופטה כבש את הפרובינציות שייסד מוקדון בסינד ובפנג'אב, והצליח למנוע מסלאוקוס שליט בבל לכבוש אותן. בעקבות זאת נוצרו קשרים ביניהם כולל קשרי נישואין.

אל עיר הבירה של צ'נדרגופטה, פָּאטָלִיפּוּטְרָה, הגיע מֵגָסְתֵנֵס, שגרירה של הממלכה ההלניסטית־הסלאוקית, אשר כתב חיבור בן ארבעה ספרים על הודו בשם אינדיקה (העניינים ההודיים). החיבור עצמו לא שרד, אך חלקים ממנו הופיעו בכתבים של דיודורוס, סטראבו ואריאנוס. החיבור מתאר את חצר המלך (צ'נדרגופטה בגירסה היוונית נקרא "סאנדרוקוטוס"), הממשלה, הכלכלה, הארגון החברתי ואורחות החיים. דוד שולמן ויגאל ברונר בספרם "עין להודו" מתארים את הודו הנשקפת דרך עיניו ההלניסטיות של מגסתנס, כאשר אלים הודיים, למשל, מתוארים אצלו כדיוניסוס והרקלס. הכתבים ההלניסטיים וההודיים מתארים את צ'נדרגופטה כמי שחושש כל זמן מהתנקשות בחייו. המסורות של דת הג'יינים טוענות שבסוף ימיו צ'נדרגופטה ויתר על כסאו כדי להפוך לנזיר ג'ייני מתבודד והחליט לסיים את חייו בצום עד מוות.

בִּינְדוּסָארָה ("אמיטרוכאטס" במסורת היוונית), בנו של צ'נדרגופטה, המשיך להרחיב את האימפריה לכיוון דרום באזור הדקאן ושם התמודד עם מרידות.

אשוקה, בנו של בינדוסארה, נולד ככל הנראה בשנת 304 לפנה"ס בבירה פָּאטָלִיפּוּטְרָה. כבר בתקופת שלטונו של אביו הוא נשלח לדכא את המרד בתקצאסילה בפנג'אב ("טאקסילה" ביוונית) שבצפון מערב הודו ועמד במשימה בהצלחה, ואף קיבל לידיו את השליטה במחוז המערבי. לאחר מות אביו הפך אשוקה לשליט האימפריה בטקס התקדשות ברהמיני ("אבהיצ'קה") שנערך בשנת 268 לפנה"ס. הוא שלט באימפריה עד למותו בשנת 232 לפנה"ס. ישנם טקסטים מסויימים המתארים את עלייתו של אשוקה לשלטון כאלימה וככזו הכרוכה בחיסול הטוענים לכס, אך מידת האמינות שלהם מפוקפקת.

בשנה השביעית לשלטונו הושפע אשוקה מנזיר בודהיסטי והפך לאוּפָּאסָקָה (בודהיסט שאינו נזיר). בתקופה הזאת הוא עדיין לא היה מאמין אדוק. שנה לאחר מכן (260 לפנה"ס) הוא כבש את ממלכת קָלִינְגָה בחוף המזרחי של הודו. שפיכות הדמים, ההרס הרב והייסורים שנגרמו בכיבוש קלינגה גרמו למהפך בתפישותיו של אשוקה ולהחלטתו לחדול מכל מעשי הלוחמה, כאשר הוא שאף להחליף את הניצחון הפיזי של כיבוש המדינות ב"ניצחון רוחני" על ידי הדהמּה (Dhamma בשפת פאלי , Dharma בסנסקריט).


דְּהַרְמָה, מסעות ומאמרות אשוקה
-------------------------------------

בשנת 258 לפנה"ס, עשר שנים לאחר עלייתו לשלטון ושנתיים לאחר כיבוש קלינגה, יצא אשוקה למסע דהרמה (דהרמה יאטרה) בן 256 יום אל בודהגאיה (Bodh Gayā), המקום שבו גאוטמה סידהארתה הגיע להארה והפך לבודהה. לאחר חזרתו מהמסע החל אשוקה להפיץ את תורת הדהרמה בכל רחבי הממלכה על גבי סלעים ועמודי סלע, ואף אל מחוץ לממלכה באצעות שליחים. בשנת 248 לפנה"ס הוא יצא למסע נוסף, הפעם אל לוּמבִּינִי, מקום הולדתו של הבודהה גאוטמה (נמצא כיום בנפאל).

דהרמה היא מושג מורכב בהודו. בהינדואיזם יש לה משמעות של חובה ריטואלית חברתית, החוק הקוסמי המסדיר את ההתנהגות הנכונה והסדר החברתי; בבודהיזם זוהי תורת הבודהה (הכוללת את ארבע האמיתות הנאצלות והדרך הנאצלת כפולת השמונה).

הדהרמה כפי שמובעת אצל אשוקה מתורגמת בספר הזה כ"יראה־וחסד", ויש המתרגמים אותה כצדק (Righteousness). היא כוללת למעשה את כל מה שאשוקה מגדיר כדהרמה – כיבוד אב ואם, יחס טוב כלפי חברים, משרתים ועבדים, הימנעות מפגיעה ביצורים חיים (אהימסה), יחס של סובלנות וכבוד כלפי כל הדתות, דאגה של המלך לנתיניו כאל בניו ועוד. אשוקה אף דאג לשתול עצים מצלים לאורך הדרכים, לחפור לאורכן בארות או לשים בהן מיכלי מים לטובת בני האדם ובעלי החיים. המאמרות שלו נועדו להציג תפישה מוסרית ודרך ליצירת חברה טובה והומנית יותר. הוא הפיץ את משנתו בתוך גבולות ממלכתו על ידי פקידים, ומחוץ לגבולותיה על ידי שליחים, ובכך הוא נחשב למי שהביא לתפוצת הבודהיזם אל מחוץ לגבולות הודו.

המאמרות נכתבו בעיקר בשפת פרקריט של מאגדהה, ובקנדהאר (צפון מערב הודו) הם נכתבו גם ביוונית ובארמית, ומכאן נראה שכוונו אל נתינים של אשוקה שהיו דוברי השפות האלה. הכתב שבו השתמשו היה הכתב הברהמי או הקהרושטי. כמעט בכל הכתובות אשוקה לא מופיע בשמו אלא בכינויים "יקיר האלים" (דֵוָאנָם פִּיָה / דֵוָאנָם פְּרִיָה) ו"המביט בחסד" (פִּיָה דָסִי / פְּרִיָה דָרְשִי). מי שהצליח לפענח את הכתובות האלה במאה ה-19 היה מלומד אנגלי בשם ג'יימס פּרינסֶפּ (Prinsep) , אשר הצליח בסופו של דבר לשייך את הכינויים האלה למלך אשוקה.

התרגום לעברית נעשה מתוך תרגום איטלקי. מהשוואה לתרגום לאנגלית נמצאו כמה הבדלים בין התרגומים, ונראה שהתרגום האנגלי לרוב יותר מדוייק, כך שבמקרים מסויימים המאמרות בגירסה האנגלית נראים יותר כצווים מאשר כאמירות לא מחייבות, כפי שהם נראים לעיתים בעברית.

את מאמרות אשוקה באנגלית אפשר לראות כאן (ובמקומות נוספים בחיפוש ספציפי לפי קבוצות הכתובות שלהלן):
https://cutt.ly/VNKtlPg

הם נחלקים לכמה קבוצות:
Major Rock Edicts + Kalinga Rock Edicts
Minor Rock Edicts
The Seven Pillar Edicts
Minor Pillar Edicts

בחלק גדול מהמאמרות אשוקה חוזר על עצמו, אך עיקרי הדברים שהוא מדבר עליהם הוא הצורך לבחור בדהרמה כדרך חיים ולפעול על פיה. יש לשמוע בקול ההורים , להיות נדיבים לקרובים, ידידים ונזירים, להמנע מהרג בעלי חיים, לא לפאר את הדת שלך על פני דתות אחרות ולתת לכל הדתות יחס של כבוד (הוא אפילו בנה מערות לבני דת יריבה לבודהיזם). בחלק מהמאמרות הוא מזכיר את מערך הפקידים המיוחדים שהקים לטובת חינוך הדהרמה ואת תפקידיהם. ישנם מאמרות שבהם הוא מספר על עצמו, על התהליך שעבר, על מסעותיו ועל תחושותיו, לעיתים הוא קובע מהם הזמנים שבהם יש לחזור ולקרוא את הכתובת. המאמרות שלו שונים מהחוקים של המזרח הקדום, כגון חוקי אשנונה, חוקי אור־נאמו או חוקי חמורבי. אצל אשוקה אין אמירה מדוייקת לגבי עבירות ספציפיות ועונשן, אלא יותר הנחיות כלליות ונסיון להנחיל תורת מוסר מתוך ההתנסות האישית שלו, התייחסות לחוויות שלו וציפיות מאנשי הממלכה ומהפקידים שישאפו להגיע אל רמה מוסרית גבוהה למען חייהם בעולם הזה ובעולם הבא.


מפת מיקומם של מאמרות אשוקה:




דוגמאות לכמה מאמרות מיוחדים:

- מאמר יג. (Major Rock Edict 13) – אשוקה מדבר על כיבוש קאלינגה שמונה שנים לאחר הכתרתו (שנת 260 לפנה"ס) – 100,000 מתו בקרב , 150,000 הוגלו ועוד רבים נפגעו וסבלו במלחמה. זו נקודת המפנה בדרך מחשבתו של אשוקה שגרמה לו לנטוש את דרך המלחמה ולאמץ את דרך הדהרמה. הוא מספר שהמחשבות על ההרג ועל הפגיעה, אשר נגרמו לאנשיה של ארץ חופשית זו, מדכאות את לבו וגורמות לו לחוש חרטה על מעשיו. הוא מציין במיוחד את הפגיעה שנגרמה לנזירים, בני דתות שונות, אנשים פשוטים, עבדים, זקנים וכו', שכולם פעלו כראוי אך בכל זאת נפגעו בעצמם או שהושפעו מכך שקרוביהם נפגעו. אשוקה אומר שהוא יפנה לאנשי היער (שהיו פושטים על ישובים) בדרכי שלום וינסה להטות אותם אל דרכו, אך הוא יכול גם להענישם (בעברית הכיתוב יותר עדין ולא מוזכר עניין העונש). הוא טוען שהפיץ בהצלחה את הדהרמה לעמים שונים, כולל בשליטת שליטים יווניים שונים (נראה שכאן הגזים בהערכת השפעתו).


- מאמר כב. (Pillar Edict 5) – המאמר המפורט ביותר לגבי היחס לבעלי החיים (אהימסה). הוא מציין את זמן כתיבתו - עשרים ושש שנים לאחר הכתרתו (242 לפנה"ס). הוא מציג רשימה של בעלי חיים שאסור להרוג כלל (תוכי, עורב, צב ים, סוג של דג ועוד) ואוסר להרוג כל בעל חיים הולך על ארבע שאין בו שימוש ואינו למאכל. אין להרוג עז, כבשה או חזירה בתקופת ההריון וההנקה, וגם אין להרוג את ילדיהן עד גיל שישה חודשים. מצויינים זמנים שבהם אסור לדוג או לסרס בעלי חיים. אפילו נאמר שאין לשרוף ערימת שחת שיש בה יצורים חיים.


- מאמרות יט-כ. (Pillar Edicts 2, 3) – מגדירים מהו הטוב ומהו החטא על פי הדהרמה.
הטוב – נקיון מחטאים (באנגלית כתוב אחרת: little evil או minimum of sins), מעשים טובים לרוב, אהדה, נדיבות, כנות וטהרה (אין פירוט לגבי כל תכונה).
דרכי החטא – רוע לב, אכזריות, כעס, יהירות וקנאה.

- מאמרות טו, כא. (Pillar Edicts 1, 4) - יש כמה מאמרות על הפקידים הממונים לעניין הדהרמה. אשוקה אומר שהוא רואה את כל נתיניו כבניו . יש לשפוט אותם במתינות ולא לגרום סבל מיותר של מאסר שווא או עינוי שווא. הממונים יכולים לתת פרסים ועונשים במטרה לגרום טובה ואושר לאוכלוסייה. כאשר נותנים עונשים, יש לתת אותם ללא משוא פנים. כדי לוודא שהדברים נעשים כראוי, ישנם מפקחים שיבדקו את פעולתם של הפקידים האלה כל 5 שנים וישנם כאלה שיגיעו כל 3 שנים. לנידון למוות יש 3 ימים שבהם בני משפחתו יכולים לבקש חנינה; אם אין מי שיבקש חנינה – הוא יכול לתת מתנות או לצום כדי לשפר את מצבו לקראת המעבר לעולם הבא. מכאן רואים שעם כל הרעיונות של הדהרמה ואי ההריגה אין פירושם ביטול מוחלט של עונש המוות.

- מאמר כה. - ייחודו של המאמר הזה שנמצא בקנדהאר (אפגניסטן של ימינו) הוא שהוא נכתב ביוונית ובארמית. הוא נכתב מוקדם - עשר שנים לאחר ההכתרה (258 לפנה"ס), אך התגלה מאוחר יחסית. מבחינת תוכנו הוא פחות ייחודי. על פי המאמר, המלך ואנשיו, כולל הציידים והדייגים, הפסיקו לצוד ולדוג, והם החלו לכבד את הוריהם ואת הזקנים (נראה שבעבר לא נהגו כך).
אפשר לראות את המאמר כאן:
https://tinyurl.com/banm4s9r


עדות לחשיבות שהודו המודרנית מייחסת לאשוקה אפשר לראות בכך שהסמל שלו של ארבעת האריות מראש העמוד בסארנאת הפך לסמל הלאומי של הודו, ומוטבע על כל מסמך ממשלתי וגם על שטרות כסף ומטבעות. בסמל מופיעה הכתובת "רק האמת מנצחת" (सत्यमेव जयते Satyameva Jayate) ובכך הסמל מהווה שילוב של בודהיזם (האריות של אשוקה, גלגל הדהרמה) עם הינדואיזם (הביטוי לקוח מתוך Mundaka Upanishad של דת ההינדו), ויש עוד סמלים נוספים במסורת ההודית כגון הלוטוס ובעלי החיים - אריה, סוס, שור ופיל, הפונים לארבע רוחות השמיים.





הספר מיועד לחובבי בודהיזם והיסטוריה של הודו.


רקע נוסף אפשר לקבל בספרים כגון:
עין להודו / יגאל ברונר ודוד שולמן
The Woder That Was India / A. L. Basham
ובאתרי אינטרנט אודות Edicts of Ashoka

εϊз

» ביקורות נוספות של פרפר צהוב
» ביקורות נוספות על מאמרות אשוקה - The Edicts of Asoka