ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 13 באוקטובר, 2022
ע"י Mero
ע"י Mero
ארטמיס, אנדי וייר
סוגה: מד"ב
במילה אחת: עריצה היא הלבנה בגרסת 2020
דירוג: 4 כוכבים
בקצרה: ג´זמין (ג´אז) בשארה מחליטה שהגיע הזמן להתקדם בחיים. העבודה שלה כמבריחת מוצרים בלתי חוקיים בארטמיס – המושבה האנושית הראשונה והיחידה בירח – לא מניבה לה די רווחים. רק אם תצליח לצבור די כסף, היא אולי תוכל סוף-סוף לצאת מדירת החדר הקטנה שלה ולחיות במקום נורמלי עם שירותים ומקלחת שנמצאים בתוך הדירה.
בדיוק אז מקבלת ג´זמין הצעה לבצע חבלה במפעל אלומיניום מקומי, בתמורה לסכום דמיוני שיוכל להגשים את כל חלומותיה. היא לא מעלה בדעתה שקבלת ההצעה תסבך אותה במאבק עם כוחות גדולים שיעמידו בסכנת חיים לא רק אותה עצמה, אלא גם את ארטמיס כולה.
מד"ב: לא יכולתי שלא לחשוב לאורך הספר שרוברט היינלין אולי היה מעורב בייעוץ המדעי בעת כתיבת הספר. טוב, לא באמת כיוון שהוא נפטר מזמן. לא בטוח כמה הייתי קורא לספר הזה מדע בדיוני (הדגש על הבדיוני). המדע כאן נשמע מאוד מציאותי ובעשורים הקרובים יהפוך למציאות. קצת פיזיקה, לא מעט כימיה – הכל ברמת קורסי מבוא.
טכנולוגיה: טכנולוגיה בהחלט מובנת.
אלימות: לא משהו מפחיד. קצת פיצוצים.
PG: הרבה קטעים בעייתיים ושפה מלוכלכת. ספר למבוגרים.
מתאים ל: קוראי מותחנים שאוהבים גם מד"ב.
קריאה חוזרת: לא בטוח.
ספרים נוספים בסגנון (שקראתי): עריצה היא הלבנה של רוברט היינלין
סיכום: אני די משוכנע שוייר , המחבר גם של לבד על מאדים ושל הייל מרי, כתב את הספר כמחווה לעריצה היא הלבנה של היינלין. את הספר הייל מרי (השלישי שלו) קראתי לפני ארטמיס (חפשו ביקורת) והיו לי ציפיות למשהו דומה. התוצאה לא דומה. הספר הזה נכתב יותר כספר הרפתקאות/מותחן עם "עטיפה" של מד"ב בעוד שהייל מרי הוא ספר מד"ב הארד קור עם "עטיפה" של סיפור קל. יש הרגשה שהוצאת הספרים הקצתה לו זמן קצר לכתיבת הספר כדי לרכב על הצלחת הספר הראשון. לא נורא, הספר השלישי מפצה בענק.
ג'אז היא לוזרית וקטנה ולכן קל להתחבר אליה מהרגע הראשון ולהזדהות איתה. גם עמדת הנחיתות של תושבי הירח אל מול כדור הארץ הופכת את אנשי ארטמיס לגוד גייז. היא גם גאונה קטנה ומעין מקגייוור (ליותר מבוגרים שבינינו) שמוצא פתרון לכל בעיה. היה נחמד לראות איך וייר שמר את השבטיות/המוצא של האוכלוסיות השונות על הירח. עד גיל 21 כבר לא אגיע לירח וכנראה שלעולם לא. חבל, הספר הזה עשה שוב חשק לחיות שם.
כל זה לא הופך את ארטמיס לספר רע, אבל הוא לא מגיע לרמת של הייל מרי. זה ספר חביב שניתן להנות ממנו אם באים ללא ציפיות גבוהות מידי. זה ספר קליל שהתחלתי בערב יום כיפור וסיימתי ממש בצאתו.
8 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
Mero
(לפני 3 שנים)
אני זוכר את דעתך על עריצה היא הלבנה, גלית
ובכל זאת... הסופר הזה אינו שובניסט. ונסי גם את הייל מרי של אותו סופר. |
|
|
גלית
(לפני 3 שנים)
הממ... אני לא בטוחה שההשוואה לעריצה היא הלבנה תעזור לו אצלי
יש לי רגשות אמביוולנטיים להיינלין ( הדלת המוליכה אל הקיץ , צוערי החלל ואזרח הגאלקסיה מוצלחים וחביבים עליי, הפשיזים ,המיזוגניה והשובינזם שלו פחות בולטים מאשר בספריו האחרים שאותם פחות חיבבתי).
לבד על מאדים היה מאד טכני עבורי אבל עדיין מהנה -כך שאני מניחה שארצה לתת לו צ'אנס נוסף. |
|
|
Mero
(לפני 3 שנים)
נצחיה, גם ארטמיס הוא די ריאליסטי
הוא פשוט כתוב כספר הרפתקאות |
|
|
Mero
(לפני 3 שנים)
מסכים אתך יעל
|
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים)
זה הספר הפחות טוב, לדעתי, משלושת הספרים של וייר שקראתי.
אם "לבד על מאדים" ו"הייל מארי" דומים פחות או יותר - גם בחלק המדעי ובעיקר באופטימיות המנצחת - הספר הזה, כמו שציינת, הוא ספר הרפתקאות, הדומה להרפתקאות כל הלוזרים שליבנו יוצא אליהם. זה כמובן לא רע אבל פחות מעניין ומבחינה אנושית ותר מופרך מהאחרים. |
|
|
נצחיה
(לפני 3 שנים)
זאת שאלה אם זה דבר טוב או לא טוב, כשכותב מוציא ספרים ממש שונים זה מזה.
נכון שכמו שכתבו כאן על הרלן קובן - כשסופר הופך להיות סופר נוסחה שאצלו כל ספר הוא העתק של הספר הקודם, זה כבר מעצבן ונשחק. מצד שני, יש את הקיצוניות השנייה. אם אני לוקחת ספר אני רוצה לדעת פחות או יותר למה לצפות. אני ציפיתי למשהו כמו "לבד על המאדים" שהוא במידה רבה ריאליסטי (חוץ מהפרט השולי של התיישבות על המאדים, שכרגע אין אבל תהיה בטווח של 30-50 שנה), וקיבלתי מד"ב טהור. אז זה לא היה רע, אבל כן הצריך תיאום ציפיות. |
|
|
Mero
(לפני 3 שנים)
נצחיה
מה שיפה אצלו שכל ספר שונה מהאחרים. |
|
|
נצחיה
(לפני 3 שנים)
אני זוכרת שקראתי, לא מאוד זוכרת מה חשבתי עליו.
מאוד מאוד לא "לבד על המאדים", אבל זה מה שאני זוכרת. |
8 הקוראים שאהבו את הביקורת
