הרעיון שעומד מאחורי הספר גורם לחשיבה מחודשת על האפשרויות הטמונות בהמשך קיומנו, לאחר מותנו.

"העולם הבא" (עולם הסוף) של טושה גפלה דומה יותר לפלנטה אחרת עם חוקים משלה, מאשר בקונטקסט הדתי או המיתולוגי. ומכיוון שכך, מתקיימים בו עקרונות, אפשרויות בחירה, מערכות יחסים, יצרים ורגשות – למעשה מעין תמונת ראי של כל מה שיש כאן, למעט מגבלות הגוף והבריאות אשר נותנים בנו את אותותיהם בתהליך ההזדקנות בפלנטה הנוכחית...

זאת ועוד, לאותה פלנטה קיים גם "עולם הבא" משלה, קרי היא איננה התחנה הסופית אלא שההגעה אליה ניתנת כבחירה ואינה גזר דין ידוע מראש.
הספר מעלה הרהורים על חיינו כאן ועכשיו שניזונים משאלות העולות מהמשך קיומנו בעולם הסוף, לאחר מותנו. למשל, האם המבנה המשפחתי נשמר כאשר כל חברי המשפחה מגיעים לשם עם מותם... וכמה זמן צפויות להחזיק מערכות יחסים, בהינתן היעדר מגבלת זמן וכליה, האם לנצח?

מצאתי את עצמי מהרהר לא מעט ברלוונטיות של סוגיות שצפו בעולם הסוף שלאחר המוות, בעולמנו הנוכחי – ובכך הספר עורר מחשבה רבה מבחינתי.

העלילה עצמה מורכבת ומסופרת קטעים קטעים - אני מודה כי לאורכו של הספר לא הייתי בטוח כי אני מצליח לחבר את כל הנקודות בדרכם של הגיבורים באפיזודות השונות כך שישתלבו האחת עם השנייה, מה שגרם לי לחזור פה ושם אחורנית בקריאה.

הכתיבה מצוינת לדעתי וקולחת. הספר הוא אחר, בולט לטובה בשוני שלו, ברעיון ובאופן שהדמיון משליך על חיינו כאן ועכשיו.
זהו ספרו הראשון של טושה גפלה משנת 2004 , וספרו הראשון שאני קורא, ובהחלט מותיר בי טעם של עוד.

הרעיון שעומד מאחורי הספר גורם לחשיבה מחודשת על האפשרויות הטמונות בהמשך קיומנו, לאחר מותנו.

"העולם הבא" (עולם הסוף) של טושה גפלה דומה יותר לפלנטה אחרת עם חוקים משלה, מאשר בקונטקסט הדתי או המיתולוגי. ומכיוון שכך, מתקיימים בו עקרונות, אפשרויות בחירה, מערכות יחסים, יצרים ורגשות – למעשה מעין תמונת ראי של כל מה שיש כאן, למעט מגבלות הגוף והבריאות אשר נותנים בנו את אותותיהם בתהליך ההזדקנות בפלנטה הנוכחית...

זאת ועוד, לאותה פלנטה קיים גם "עולם הבא" משלה, קרי היא איננה התחנה הסופית אלא שההגעה אליה ניתנת כבחירה ואינה גזר דין ידוע מראש.
הספר מעלה הרהורים על חיינו כאן ועכשיו שניזונים משאלות העולות מהמשך קיומנו בעולם הסוף, לאחר מותנו. למשל, האם המבנה המשפחתי נשמר כאשר כל חברי המשפחה מגיעים לשם עם מותם... וכמה זמן צפויות להחזיק מערכות יחסים, בהינתן היעדר מגבלת זמן וכליה, האם לנצח?

מצאתי את עצמי מהרהר לא מעט ברלוונטיות של סוגיות שצפו בעולם הסוף שלאחר המוות, בעולמנו הנוכחי – ובכך הספר עורר מחשבה רבה מבחינתי.

העלילה עצמה מורכבת ומסופרת קטעים קטעים - אני מודה כי לאורכו של הספר לא הייתי בטוח כי אני מצליח לחבר את כל הנקודות בדרכם של הגיבורים באפיזודות השונות כך שישתלבו האחת עם השנייה, מה שגרם לי לחזור פה ושם אחורנית בקריאה.

הכתיבה מצוינת לדעתי וקולחת. הספר הוא אחר, בולט לטובה בשוני שלו, ברעיון ובאופן שהדמיון משליך על חיינו כאן ועכשיו.
זהו ספרו הראשון של טושה גפלה משנת 2004 , וספרו הראשון שאני קורא, ובהחלט מותיר בי טעם של עוד.