• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
שד יהיר

שד יהיר

מאת ר.ס. גריי

הביקורת של ספרים

תמונה של ספרים
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
3.0
שד יהיר

שד יהיר

מאת ר.ס. גריי

הביקורת של ספרים

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
3.0
תמונה של ספרים
הוצאה לאור:אהבות
שנת הוצאה:2019
קטגוריה:ספרות קלה - רומנים

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 3 שנים•1 דקות קריאה

אני אומנם רומנטיקנית ואני נהנית מקריאת ספרים מהז'אנר והאמת שלא איכפת לי גם מכאלה שהם קיטשים יתר על המידה, באמת שאני יכולה לשרוד את זה בלי בעיה למרות שזה מעצבן.
אבל.. אני לא אוהבת ספרים שכתובים רע. והספר הזה כתוב רע.
אני מניחה שזה בגלל התרגום, כי הרבה מהמשפטים שקראתי היו נשמעים אולי טוב יותר באנגלית ואני לוקחת בחשבון שיש מושגים רבים באנגלית שאי אפשר לתרגם לעברית. אולי הספר הזה באמת מתורגם לא טוב ולא בהכרח באשמת המתרגמת. זאת הבעיה בספרים מתורגמים בכל הז'אנרים אבל בז'אנר הרומנטי לרוב התרגום כתוב בצורה מזלזלת, כאילו לא השקיעו יותר מדי במחשבה.
הרבה מהבדיחות לא הבנתי, חלקן דווקא גרמו לי לצחקק. אהבתי שהעלילה קלילה, למרות (!) שהיה שם נושא חשוב מאוד הקשור להתעללות רגשית, חבל מאוד שהסופרת לא העמיקה בזה, העלילה הייתה מעניינת הרבה יותר. לא הבנתי את הסוף עם הגירושים מבעלה, ככה זה נפתר באופן פשוט כל כך ונחמד? במיוחד אחרי שכל הספר מתארים לנו את הבעל בתור מתעלל רודף בצע ותהילה? קצת לא הגיוני.. אבל הרבה דברים בספר הזה לא היו הגיוניים (לדוגמא: דייויד הפך לדניאל באמצע הספר) אז נו מילא..

ספר נחמד לא יותר מזה. הזכיר לי סרט אמריקאי רומנטי-קומי של שחקנים יפים וסקסיים בלי כישרון משחק.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של michalro
michalro
תמונה של מושמוש
מושמוש
תמונה של Mira
Mira
תמונה של michal_84
michal_84
תמונה של גלית
גלית
תמונה של לי יניני
לי יניני
תמונה של אתל
אתל
7קוראים|גיל ממוצע45|86%נשים

על המבקרת

תמונה של ספרים

ספרים

חברה מזה 4 שנים
44 ביקורות•268 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות קלה - רומנים•ספרות מתורגמת•ספרות מקורית
תמונה של ספרים
ספרים
חברה באתר מזה 4 שנים
ביקורות44
לייקים שקיבלה268
דירוג ממוצע3.8 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות קלה - רומנים24ספרות מתורגמת11ספרות מקורית7

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של ספרים

מייל היי

מייל היי

ליז טומפורד

גלגלתי עיניים רוב הספר כי היו קטעים שכבר קראתי בכל כך הרבה ספרים מהז'אנר וזה כבר די נמאס עליי. למרות זאת, הסיפור עצמו היה סיפור מעולה כי הוא נוגע בנושאים רציניים וחשובים. מאוד התחברתי לשתי הדמויות, הרגשתי אמפתיה לשתיהן בצורה שונה לחלוטין. זאנדרס מוצג תחילה בתור דמות יהירה, סוג של פלייבוי, ספורטאי טיפוסי לכאורה. בהמשך הסיפור אנו מגלים שהדמות שלו בנויה מרבדים שונים לחלוטין מהמוניטין שלו. סטיבי מוצגת תחילה כאישה בעלת ביטחון עצמי שלא שמה פס על אף אחד. בהמשך הסיפור אנו מגלים שיש לה בעיית דימוי גוף רצינית, כחלק מהגנה שלה על עצמה היא מנסה להסתיר את הרגשות שלה מהסביבה השיפוטית שהיא חיה בה. ההתמודדות של שתי הדמויות עם הקונפליקטים העצמיים שלהם מאוד מעניינת, במיוחד כי הסופרת כתבה אותם בצורה די אמינה. ואיזה כיף לקרוא על דמות עם אהבה לבעלי חיים! מה שמזכיר לי...


ספוילר!

הספר נמרח ברובו ובסופו נותרות המון שאלות לא פתורות. כמו האם זאנדרס מוצא סוכן חדש? איפה הוא יחתום בסוף העונה? גם לגבי סטיבי לא ברור האם היא נשארת דיילת? למה היא לא מנסה קריירה אחרת קצת יותר רצינית? ברצינות, העלילה כבר מתמקדת באהבתה לבעלי חיים, למה לא למשוך את הדמות לשם בצורה רצינית יותר?
עכשיו, יכול להיות שזה מוזכר בספרים הבאים בסדרה, אבל אני לא חושבת שאתקדם אליהם.

סוף ספוילר!

קלישאה נחמדה מאוד, למרות שאפשר לוותר על חלק מהפרקים שחוזרים על עצמם וסתם נמרחים על כמעט 600 עמודים ולמרות החורים בעלילה.
בסך הכל נהניתי.

3.5/5 כוכבים.

לפני שנה•
★★★★★
•ספרים
נערי הכרך

נערי הכרך

ס"א הינטון

זהו הסיפור של נער בן 15 יתום מהורים בשם פוני בוי. הוא גדל בחסות האחים הגדולים שלו סודה פופ ודארי. שלושת האחים הם ילדים מהמעמד הנמוך, נוער שוליים המכונים "גריזרים". מאידך יש את ה"סוצים" ילדים עשירים ומפונקים. המלחמה בין הגריזים והסוצים מסלימה בלילה אחד בו קורית תפנית משמעותית שמאלצת את פוני בוי וחברו ג'וני לברוח. פוני וג'וני ילדים רגישים ונבונים שפשוט נולדו בצד הלא נכון של המתרס. במהלך המסע שלהם הם מצליחים להבין כי בסופו של דבר המלחמה הזאת בין המעמד האקונומי לא באמת חשובה כי כולם בני אנוש שרק מנסים לשרוד, כל אחד בדרכו שלו ואיכשהו כולם מסתכלים על אותן שקיעות.

נערי הכרך נכתב בשנת 1967 ע"י סופרת אנונימית שלא רצתה לגלות את הזהות שלה משום שהייתה אישה. הספר נכתב לפני כמעט 60 שנה ונראה שלא משנה כמה אנחנו מנסים לשנות את העולם הוא לא באמת משתנה. אפליה מכל סוג שהוא עדיין קיימת. הסיפור עצמו סופר בכל כך הרבה רבדים במהלך החיים, לא חשוב באיזו תקופה. הינטון מצאה דרך נהדרת לבנות דמויות אמינות, שונות אחת מהשניה, כאלה שקל להזדהות איתן ולהרגיש אליהן אמפתיה. 

ספר מעורר מחשבה.

לפני שנה•
★★★★★
•ספרים
נשל הנחשה

נשל הנחשה

ליאור ניר

גיבורת הספר היא גלי בלום, אישה עצמאית בת 32. עיתונאית בעלת טור אישי באתר חדשות מוביל שחיה בתל אביב עם בן זוגה, יוצא ריאליטי והם חיים במערכת יחסים פתוחה. את גלי מעניין רק החיצוניות והתהילה, כל דבר אחר הוא מבחינתה מעמסה. היא אוהבת לחיות את החיים הטובים ולהיות חופשיה. באמצע מסיבת דאנג'ן שהיא ובן זוגה מבלים בה, גלי מקבלת שיחת טלפון מאחותה אפרת שמודיעה לה שהיא מודאגת משום שהאחיינית שלה, אביגיל, רוצה לנתק קשר עם אמה. גלי מקבלת את האתגר לחפש את אביגיל האחיינית שלה ועל הדרך גם להוכיח את עצמה בפני הבוס שלה. היא מחליטה לצאת למסע לתוך הג'ונגלים האקזוטיים של קוסטה ריקה ולגלות האם אחייניתה היא חלק מכת. מה שגלי לא מצפה לגלות שם זה את אהבת נעוריה ובעיקר היא לא מצפה לגלות שם את עצמה.
זהו ספר הביכורים של ליאור ניר, ישראלית לשעבר שחיה בלאס וגאס.

לא התחברתי לדמות הראשית. אישה שטחית, מתנשאת, אנוכית ואפילו קצת נרקיסיסטית. המסע שהיא עוברת בדרך גורמת לה לראות את העולם בפרספקטיבה שונה, להבין את עצמה ובעיקר להבין אחרים. מדובר אמנם בספר קצר אך הרגשתי שהוא מתארך ללא סיבה. ההתחלה הייתה ממש טובה, אהבתי איך שהדברים התקדמו ובאמצע הספר הייתה חזרתיות שאני שונאת בספרים והכל התקדם נורא לאט. נראה שהדמות עושה צעד אחד קדימה ושניים אחורה. לקראת הסוף הדברים מתקדמים מהר, אפילו מהר מדי לטעמי, מה שגרם לי להתחבר אפילו פחות לסיפור. המסר כאן מעולה והמסע של גלי מעניין, הבעיה היא הדרך אליו שמייגעת. משהו נוסף שהציק לי זה השגיאות כתיב. סך הכל היה פה פוטנציאל טוב.

לפני שנתיים•
★★★★★
•ספרים
פלאשבק - דואט נוקאאוט חלק א'

פלאשבק - דואט נוקאאוט חלק א'

טלי קוסשוילי

(לא בטוחה שהצלחתי להבין את העלילה הכללית של הספר, לכן אכתוב רקע קצר על מה שהבנתי)
מיה ויונתן הכירו במשרד המנהל בבית הספר, החיבור ביניהם היה מיידי והקשר ביניהם מתפתח לחברות. שניהם מתמודדים עם קשיים משפחתיים, כל אחד בדרכו שלו, לכן החיבור בין מיה ויונתן עוזר לשניהם למצוא טיפת אור. עד שביום בהיר אחד יונתן מחליט להפוך לבריון כלפי מיה ומתאכזר אליה ללא סיבה.
8 שנים לאחר מכן, מיה מגיעה לראיון עבודה בחברה של יונתן. מדובר במשרה שיכולה לתת לה קרש קפיצה רצינית בתחום שלה ולכן היא מחליטה להישאר ולהתקבל לעבודה למרות ההסתייגות מיונתן. במקביל מיה מתמודדת עם אחיה ליאו המכור ועם חוסר ההתמודדות שלה מול טראומות הילדות שלה. לכן, כשהעבר שלה חוזר לתקוף אותה שוב אין לה ברירה אלא לעמוד פנים מול פנים מול אותן טראומות במקום לברוח.

עלילה טובה עם פוטנציאל שהתפספס וחבל.
הרעיון של הסופרת ליצור "פלאשבקים" של הדמות הנשית מהעבר היה מעניין בהתחלה אך בהמשך נמרח מדי והפך למשעמם משום שאין כמעט התקדמות בעלילה. היו קטעים מצחיקים כמו הדיאלוגים של מיה עם חברתה נטי שהיה הדבר הכי טוב בספר. גם הדיאלוגים של נטי וליאו היו מעולים.
הרבה חזרתיות מיותרת ומייגעת. הדמויות הראשיות כמעט לא מתפתחות, 8 שנים אחרי והם עדיין נשארו באותה נקודה בחייהם, מה שהפך אותם לילדותיים מאוד גם בגיל מבוגר. הרבה משחקי אגו (רוצה לא רוצה) שכבר היה מעייף בשבילי. 90% מהספר זה תיאור מחשבות חוזרות של הדמות הנשית המבולבלת. חוסר בגרות מוחלטת מהדמות הגברית שנעשה קר וחם בשניות. זאת אומרת לא ברור מה טיב הרגשות שלו כלפיה במעשיו, למרות שמבחינת המחשבות שלו הוא לגמרי מצטער ו"אוהב" אותה אך רוב הזמן הוא משחק עם הרגשות שלה. בתור מישהי שהייתה במערכת יחסים רעילה ופוגענית, עשה לי רע לקרוא את הדינמיקה ביניהם.
רוב הספר נמרח ומדובר פה ב 400 עמודים לכרך אחד. היה אפשר להוריד מלא מלל ולחבר בין הכרכים, היה חוסך כסף לקוראות.

אזהרות טריגרים - יחסים רעילים, בריונות, פגיעה מינית, התעללות רגשית, אזכור לסמים ואלימות במשפחה.

לפני שנתיים•
★★★★★
•ספרים
צלילים מלטפים

צלילים מלטפים

פאם גודווין

אייבורי נערה צעירה בת 17 בסיכון שמגיעה מבית הרוס, לומדת בבית ספר למוסיקה מהנחשבים בארה"ב ובעיקר תלמידים עם פריווילגיה מתקבלים אליה, לכן היא עובדת קשה יותר מכל תלמיד אחר כדי להישאר שם. במיוחד לאור העובדה שאינה רצויה שם בגלל המעמד הנמוך ממנו היא מגיעה.
יש לה תוכנית מסודרת להגשמת השאיפות שלה והיא יודעת בדיוק לאן היא רוצה להגיע. המכשול היחיד העומד בדרכה הוא המורה שלה, אמריק.
בין אייבורי לאמריק מתפתחת מערכת יחסים אסורה, אך דואגת וחמה. אם תתגלה מערכת היחסים ביניהם, העתיד של שניהם בסכנה.

בתוך כל הכאוס שהיה מאז 7.10, הספר הזה היה הראשון לשבור לי את מחסום הקריאה. זה קרה אחרי 3 שבועות מאז תחילת המלחמה כשהחלטתי להפסיק לקרוא ספרים מהז'אנר בגלל כל הסיפורים והמראות הקשות והגעתי לספר הזה בלי הרבה ציפיות ואני שמחה על כך.
בדרך כלל אני נמנעת מספרי טאבו בז'אנר הרומנטי ובטח הארוטי. אני לא מתחברת לעניין שסופרות עושות רומנטיזציה בין דמויות כשיש קווים גבוליים ביניהם, כי לצערי המון סופרות רומנטיקה לא יודעת להעביר את הנושאים האלה בצורה הנכונה והבריאה, מה שיכול לזעזע ולגרום נזק במיוחד למוחות הצעירים יותר (כגון הלביאה הלוחמת של שרון חיון גינת). אני שמחה שניגשתי לספר הזה בלי באמת לקחת לתשומת ליבי שמדובר בספר טאבו, אחרת כנראה שהייתי מדלגת עליו.
אני לא אעשה ספוילרים מיותרים, רק רוצה להגיד שהספר הזה מלא בעומק והבנה אמיתית של מערכת יחסים בין שולט ונשלטת ובין בני זוג עם פער גיל גבוה. בכלל הנושא של פער הגילאים עובר כאן כמו שצריך. הדמויות בוגרות וזה שינוי מרענן בז'אנר. בהחלט יש הרגשה שקוראים על דמויות מציאותיות. אפילו הרקע הקשה והמורכב של אייבורי, למרות עניין הרצח לקראת הסוף.
חשוב לציין שאומנם מדובר פה בספר רומנטי-ארוטי, אך לא קל לקריאה ולא מתאים לכל אחת.
בסך הכל ספר מקסים. נהניתי מהקריאה.


אזהרת טריגרים: אונס, פער גיל, טאבו.

לפני שנתיים•
★★★★★
•ספרים
שוברים את הקרח

שוברים את הקרח

האנה גרייס

אנסטסיה אלן מחליקה אמנותית שעובדת קשה מאוד כדי להגיע לשלמות אליה היא שואפת, מקבלת מלגה לאוניברסיטת מייפל הילס בקליפורניה, שם היא זוכה למקום בנבחרת ההחלקה האמנותית, מה שמקנה לה הזדמנות לסלול את דרכה לחלום שלה להתקבל לנבחרת ארצות הברית.בעקבות תקלה טכנית, נבחרת ההחלקה האמנותית נאלצת לחלוק את מגרש ההחלקה יחד עם נבחרת ההוקי של מייפל הילס מה שמקשה על שתי הנבחרות לתמרן בין האימונים ומה שגורם לאנסטסיה הפרפקציוניסטית וקפטן נבחרת ההוקי, נייט, להכיר יותר מקרוב. אין ספק שהכימיה בין השניים ניצתת ולא ניתן להתבלבל במשיכה המינית בין השניים. אך לאנסטסיה אין זמן פנוי לתחזק מערכת יחסים, מה שעלול לגרום לנייט להיפגע.

התחלה טובה ומבטיחה, אהבתי את עומקן של הדמויות. כל דמות מקבלת את הבמה שלה ואת האופי שלה וזה נהדר בעיניי.
אבל! החצי השני של הספר דרדר קצת את העלילה. קטעי סקס בין הדמויות הראשיות ממש הרסו לי את החוויה הפעם. הזדהתי עם הדמויות הראשיות עד הקטעים הארוטים ביניהם שהשאירו אותי קצת מבולבלת ולטעמי האישי מוגזמים ואפשר היה למתן אותם קצת. גם השפה הבוטה מדי לא עוזרת לחוויית הקריאה. בדרך כלל לא מפריע לי כשאני יודעת שמדובר בספר עם עלילה קצת יותר אפלה, אבל כאן זה בהחלט לא לעניין. בכלל בכל פעם שאני קוראת על תלמידי תיכון/קולג' בז'אנר, קטעי הסקס תמיד מוגזמים ולא אמינים, בטח לא לגילאים כל כך צעירים. זה גיל של תמימות ועד כמה ש"הנוער של היום" חשופים לעולם הזה בצורה שונה מאיתנו, הם עדיין נערים ולכן לא תמיד נוח לקרוא קטעים כאלה בידיעה שמדובר בדמויות בגיל צעיר כל כך. אבל העלילה עצמה של הספר ממש חמודה ומקסימה ואני מאוד אוהבת את הכימיה בין הדמויות הראשיות ולכן הפריע לי מאוד השפה הבוטה.

אזהרת טריגרים: יש נגיעות של נושאים מאוד חשובים כמו הפרעות אכילה וחברויות רעילות.

ממש התלבטתי בין 2 ל 3 כוכבים והחלטתי על 2 כוכבים.
יכולתי לחסוך לעצמי בקריאת ספר אחר במקום כי בסופו של דבר לא צלחתי אותו עד סופו, במיוחד כשכבר אין לי ממש זמן לקריאה בכל מקרה לצערי. אכן בזבוז זמן יקר למרות ההתחלה הטובה וחבל שהתפספס.

לפני שנתיים•
★★★★★
•ספרים
לפני שראיתי אותך

לפני שראיתי אותך

אמילי הוטון

המון זמן שלא כתבתי ביקורת. החיים שלי נעשו עמוסים בתקופה האחרונה, אימצנו גורה רועה בלגית למי שלא יודע זה גזע מאוד אנרגטי שדורש המון עבודה ויחס אז אין לי ממש זמן אפילו לעצמי. בנוסף, התחלתי עבודה חדשה אז הייתי חייבת להשקיע המון בשביל להשתלב בה. בקיצור לא היה לי כל כך זמן לקרוא גם לא בסופ"שים. כן התחלתי את נער החידות ממומביי לפני כמה שבועות, ולמרות שהספר כל כך זורם וכיפי לקריאה לא הצלחתי להישאב אליו בגלל העומס וסיימתי אותו ממש בקושי. אגב, ספר מעולה. ממליצה מאוד.

את הספר לפני שראיתי אותך רכשתי דיגיטלי דרך אתר עברית לפני חצי שנה או יותר. יש לי קטע כזה לקנות ספרים דיגיטליים רק כי המחיר ממש משתלם ואז פשוט להשאיר אותם ככה בספריה הדיגיטלית ולא לגעת בהם. יש שני סוגים של קוראים: אלה שמתקדמים עם העולם וממש מתחברים לקריאה דיגיטלית ואלה שהם אולד סקול, מעדיפים ספרים מודפסים. אני משתייכת לסוג השני. הרבה יותר פשוט לי לגשת לספר פיזית. להרגיש אותו, להרגיש את המשקל שלו, להריח את הריח של הדפים, להעביר אצבעות על הדפים. יש משהו בספר מודפס שהוא נגיש יותר מאשר ספר דיגיטלי. אני יכולה להפסיק את הקריאה מדי פעם ולתת עוד מבט על הכריכה ולגלות פרטים שלא ראיתי במבט הראשוני. בקיצור הבנתם אותי. אני מציינת את זה בפניכם כדי שאולי תבינו לאן אני מתקדמת בביקורת.

בעקבות תאונה שקרתה לה במהלך העבודה, אליס מגיעה לבית חולים שיקומי, סנט פרנסיס בלונדון כשחצי מהגוף והפנים שלה נפגעים בכוויות קשות. אליס לוקחת את המאורע באופן מאוד קשה והיא מחליטה שאף אחד לא יראה אותה כולל היא עצמה ומחליטה שמעתה היא פשוט שותקת. מנגד, אלפי שאיבד את רגלו בתאונת דרכים קשה, מנסה להישאר אופטימי ככל יכולתו, למרות השדים המתחוללים בתוכו.
על פניו שתי דמויות שונות מאוד אחת מהשניה אבל גם מאוד דומות בסופו של דבר. אליס ואלפי ישנים קרוב אחד לשניה והדבר היחיד שמפריד ביניהם הוא וילון. במהלך העלילה אלפי מצליח לשבור את החומות של אליס. האם אלפי יצליח לשבור גם את המחסום שלו עצמו?
הם לא רואים אחד את השניה אבל היחסים ביניהם מלמדים אותם שמראה זה לא הדבר הכי חשוב.

אלפי הוא דמות מקסימה ובתור קוראת התחברתי אליו מאוד. הדמות של אליס הייתה בדיוק ההפך ממנו. דמות שטחית שכל מה שמעניין אותה זה היא עצמה והמראה שלה. לאלפי ושרה(חברתה הטובה של אליס שבאה לבקר אותה) היה יותר כימיה יחד מאשר בין אלפי לאליס. הסופרת ממש פספסה כאן.
אני לא ממש יודעת איך לסכם את הספר הזה בחוויה שלי... אמנם נושא עמוק ומעניין, אבל הרגשתי שאין לי חיבור אמיתי. לא הצלחתי להישאב לסיפור ודי השתעממתי. אין כימיה בין הדמויות, לדעתי אין צורך לשייך את הספר לרומן רומנטי. החלק הראשון של הספר היה מאוד מבטיח והתקדם מעולה. בחלק השני כבר התחיל להימרח ולחזור על עצמו. הספר לא ארוך במיוחד, אבל הרגשתי שהקריאה נגררת.
עוד משהו קטן, היו המון שגיאות כתיב בספר שהפריעו לי מאוד. קראתי אותו דיגיטלית, לכן יכול להיות שמודפס לא כולל שגיאות.

הרעיון מעולה, הביצוע לטעמי פחות.

לפני שנתיים•
★★★★★
•ספרים
נפשות תאומות

נפשות תאומות

יהודית צפורי

לאחר האכזבה שלי מספר הביכורים של הסופרת, החלטתי השבת לקחת את נפשות תאומות ואולי לעשות לעצמי חוויה מתקנת. התוצאה לפניכם:

העלילה מתרחשת בעיירה בדיונית בשם סול לייק ומגלה את סיפורם של ג'ואנה (ג'ו) וריי (ריימונד). כיאה לספרים מהז'אנר, גם כאן אנו קוראים את הספר מנקודת המבט של שתי הדמויות הראשיות לסירוגין בגוף ראשון.
ג'ו יוצאת לחופשה ללא תשלום מהצבא בגלל איום בנשק חם מול המפקד שלה. היא חוזרת לעיירה שבה מתגוררת משפחתה בשנים האחרונות ואנו נחשפים למערכת היחסים הבעייתית שלה מול אמה בעקבות אירוע טרגי שפקד את משפחתה במהלך שירותה הצבאי. במקביל, ריי מתמודד על אבל אשתו, בעזרת סטוצים עם נשים זרות. הוא נשבע לעצמו שלעולם לא יתאהב באף אחת כמו שהיה מאוהב באשתו עד שהוא פוגש את ג'ו הקשוחה, אותה הוא שוכר בתור פרמדיקית לעסק המשפחתי שהוא ואחיו מנהלים. האהבה בין שניהם מתעצמת במהלך הספר כאשר סודותיהם מתגלים והחומות המקיפות אותם יורדות יותר ויותר. חוט אחד המקשר בין השניים עלול לקרוע את הקשר שלהם או לחזק אותו כשהסוד הגדול ביותר ביניהם מתגלה.

קודם כל אני שמחה שהצלחתי לתקן את החוויה שלי מהספר הקודם של צפורי. הספר הזה היה הרבה יותר מוצלח ממנו, אמנם לא מהמוצלחים שקראתי בז'אנר, אבל בהחלט יותר מוצלח מספר הביכורים שלה. לספר היה הרבה פוטנציאל לא ממומש. הדיאלוגים היו די משעממים, אין ממש כימיה בין הדמויות. העלילה די נמרחת וחוזרת על עצמה. הדמות הגברית הייתה ממש משעממת וילדותית. לא הצלחתי להתחבר אליו אפילו לא במעט. הדמות הנשית הייתה קצת יותר נגישה לי בתור קוראת והצלחתי להתחבר לאירועים שקרו לה. אבל בגדול הספר הזה הוא החמצה. ממש רציתי שיגמר כבר אז דילגתי לסוף כי אין התקדמות משמעותית והרבה משפטים ודיאלוגים חוזרים על עצמם יותר מדי לטעמי, מה גם שהם היו מאוד שטחיים.

בקיצור מתיש ואפשר לוותר עליו. יש הרבה יותר מוצלחים ממנו בז'אנר.

לפני 3 שנים•
★★★★★
•ספרים
התנגשות

התנגשות

דנה לוי אלגרוד

מה לעזאזל קראתי עכשיו? תיאורים מוגזמים וחוסר אמינות מוחלט! לא התחברתי בכלל לעלילה. הקריאה זורמת מהעמוד הראשון. ייאמר לזכותה של דנה לוי אלגרוד שהיא יודעת לכתוב בצורה רהוטה. בהחלט לא הצלחתי להניח את הספר מהידיים והקריאה זרמה. לא הספקתי למצמץ וכבר הגעתי כמעט לסוף הספר. על פניו ספר ארוטי-מתח בשילוב הומור ואקשן. אבל! משהו חסר בקו העלילה וזאת למרות שהסופרת הוסיפה יותר מדי אירועים מוגזמים לעלילה אחת. ממש הרגיש לי כאילו היא כתבה אותו תחת השפעת סמים ממריצים. שוב אני מתבאסת מקריאת ספר של סופרת ישראלית וזאת למרות שבאתי בראש פתוח לחלוטין.
מעולם לא קראתי משהו יותר מופרך מהספר הזה.

בגדול ההתנגשות שעליה מדובר בכותרת הספר היא בעצם העולם הנורמלי שבו אנו חיים לעומת העולם האפל של הפשע המאורגן המתנגשים בחייה של אלנה, בת יחידה לאם מצרפת ואב מכור להימורים. סטודנטית מחוננת לפיזיקה, בחורה נורמטיבית (אהמ... לא ממש אהמ...) שמאוהבת בפרופסור שלה. בעקבות הפסדים כספיים של אביה, אלנה המפונקת נאלצת לשלם את שכר הדירה ושכר הלימוד שלה בעצמה. במקום למצוא עבודה נורמלית (וזה לא שהסופרת לא ציינה אותם בספר) היא בוחרת לעבוד דווקא בתור מלצרית במועדון חשפנות/בית זונות. שם היא מכירה את הבוס המפחיד שלה, פני צלקת (די נו! למה להשתמש בכינוי מהסרט הכי אהוב עליי? ממש שנאתי את זה! ושנאתי את חוסר המקוריות) אליו היא נמשכת מינית אך מתעקשת שאינה מאוהבת בו. במהלך הספר קורים כל כך הרבה דברים הזויים. חוסר האמינות גובל אפילו יחסית לז'אנר הפנטזיה. והכי התעצבנתי מהדרך של הסופרת להציג אנשים מעולם הפשע המאורגן כאנשים עם לב טהור, טיפשים ונחמדים. חוסר אמינות כבר אמרתי?

אלנה אחת הדמויות הכי דפוקות שקראתי עליהן אי פעם. דמות מעצבנת, שחצנית וילדותית. הדמות של "פני צלקת" הייתה אחת השטוחות שקראתי. חוסר אופי מוחלט לדמות ראשית גברית וזאת למרות שהוא נחשב איש פשע מפחיד עם הרבה כוח וכסף.
אני חושבת שהדמות היחידה שאהבתי בספר הייתה הגרמני המשוגע. כל השאר היו משעממים ובנאליים.
הסיפור עצמו מעולה אבל הסופרת ממש הגזימה בכתיבה. היה אפשר למתן קצת את האירועים ולהוסיף מעט אופי לדמויות הראשיות וזה היה ספר מושלם.

3.5 כוכבים, בגלל שהקריאה זרמה לי וכי חלקים מסוימים בספר ממש הצחיקו אותי (בעיקר הקטעים עם הגרמני המשוגע).

לפני 3 שנים•
★★★★★
•ספרים