“הרבה זמן רציתי לכתוב את הביקורת הזאת, והביקורת הראשונה בהחלט ראויה להיות מוקדשת עבור הספר הזה. אם להיות אבסולוטי, אני רק אומר שזה אחד הספרים הכי טובים שקראתי והוא ממש שינה אותי, נקודה. רקע: מקורו של הספר מסין והוא נכתב לפני אלפי שנים בידי לאו דזה, אשר על חייו לא ידוע כמעט דבר וחוקרים רבים מצויים בספק שהוא היה קיים בכלל. לפי מה שכתוב בוויקיפדיה אודות האיש המסתורי: ''הוא שימש כספרן בספרייה הקיסרית של שושלת צ'ו, היה מנהל הגנזך ויועצו של הקיסר''. אם להיות אבסולוטי, אני רק אומר שזה אחד הספרים הכי טובים שקראתי והוא ממש שינה אותי. לפי המידע המפוזר אודות האיש במקורות מידע שונים, כולל התרגום של ניסים אמון: ייתכן ולאו דזה היה בן דורו של קונפוציוס והיה לו קשר עימו וללא ספק אם האיש היה קיים הוא שירת את קיסר סין ביחד עם קונפוציוס. משני מורים דגולים אלו יצאו תורות הדאואיזם והקונפוציוניזם שעיצבו את סין למשך אלפי השנים הבאות ואפילו עוררו עניין בעולם המערבי. זה הוא ספר הספרים של דת הדאואיזם, שרוב מאמיניה חיים בטייוואן וברפובליקת סין, שם הם מונים כמה מיליונים. מה הספר מלמד ואיך הוא בנוי: הספר בנוי מ: 81 פרקים המבטאים את השקפתו של המחבר על העולם והטאו. משמעות המילה ''טאו'' היא דרך או משעול, לפי הדאואיזם, כל הדברים באו מן הטאו וכל הדברים יחזרו אל הטאו. ועוד פעם אגיד שזה הספר הכי אהוב עליי ותמיד מרגיע אותי לקרוא אותו, זה כבר מספיק בעבורי כדי להחשיב ספר זה לספר טוב. עבורי, הספר הזה הוא יצירת מופת עבורי, ולא משנה כמה הררי הספרים ילכו ויגדלו הספר הזה תמיד יהווה בעבורי ספר היסוד של כל היסודות ולעולם לא יזנח לאחור, ואם עוד פעם להיות אבסולוטי, ארחיק ואומר שלדעתי אילו החברה האנושית הייתה מתנהלת לפי מה שכתוב בספר הקטן הזה העולם היה טוב יותר. חלק מהשפה של הספר הזה קשה להבנה ולפעמים לוקח שנים להבין את חמש אלף המילים שמרכיבות את הספר, אבל אני מבטיח שהוא חוכמה צרופה. המסרים העיקריים של הספר הם פשטות והרמוניה, וגם לאו דזה מעודד את 3 האוצרות שהם חמלה, מתינות, ענווה, וכל זה נשמע טוב בשבילי. אני ממליץ על הספר שכן הוא מכיל אמיתות ומסרים חשובים שמאוד דרושים בעולם המודרני קשה העורף שלנו. ולסיום ספר מומלץ לכל מי שרוצה לחוות משהו חדש עטוף עם התווית ''סין'' עליו ובכללי מומלץ לכולם ואין בו רשעות ואלימות, רק שלווה לנפש. וכמו כן, המשפט "מסע בן אלף מילין מתחיל בצעד אחד", אשר מיוחס למדינאי הסיני מאו דזה-דונג, שייך בעצם ללאו דזה!. מאו דזה-דונג בעצמו הושפע מהספר ונהג לצטט קטעים מן הספר בדרשותיו, אם כי תורתו של לאו דזה לא בדיוק חילחלה אל ליבו של המדינאי הנל. גם ברוס לי היא טאואיסט, גם לו יש אמרה: ''תהיו מים'', זה משקף את הטאואיזם שלו, מים הם היסוד הכי רך בטבע. ממליץ לקרוא את הספר פעם אחר פעם כי בהתחלה התוכן נראה מסובך ויש קטעים שקשה להבין ושגם אני לא הבנתי עד היום.”

“הביקורת הזו היא על התרגום, לא על המקור - איך אפשר לבקר ספר חכמה בן 3000 שנים? הושקעה עבודה גדולה בעיצוב הספר ובכריכה, שמשווים לו תחושה של ספר עתיק. עם זאת יש בתרגום חלחול של אלמנטים ניו-אייג'יים מפרטי עטו של ניסים אמון, שאין להם קשר לרוח הספר המקורי - לעתים הם תורמים לביאור המקור, אך לעתים גורעים מהמסר המקורי. למי שקורא באנגלית, ממליץ לחפש תרגומים באנגלית של ספר הטאו, ישנם תרגומים ותיקים ומבוססים, ממועטי אלמנטים ניסיוניים וניו איג'יים. אם כי גם הגרסה הזו היא נסיון מעניין ומרענן לתרגום המקור.”

“ספר פלוסופי מקסים ויפיפה, מעורר לחשיבה עדינה על חיינו הספר כתוב בסגנון שירי בשורות קצרות והרבה מרווחים ו"אנטרים" בין השורות שעוזרים קצת לחשוב ואולי להפנים קטעים קצרים ועמוקים על החיים, אולי דומים לשירים מצחיק לכנות את חכמת הטאו -שירים, אבל זה ייתן קצת מידע למידי שרוצה לקנות/לקרוא את הספר נראה לי צריך לגשת בענווה מה לקריאת הספר, כי הוא נחשב לאחד מהעתיקים בספרי החכמה הסינית”

“גם זה ספר שהיה לי תקופה מסויימת בחיי כ"אבן דרך" הוא כתוב בפשטות אמנם אך בפשטות טמונה גם שאלה גדולה הרבה מהעצות החכמות שבספר אני מיישם בחיי היומיום וזה עוזר לי מאוד מבחינה נפשי למשל יש עצה לחפש השלווה להניח להכל ולתור אחר שלווה וזו אכן מלחמה סזיפית אך מתגמלת בערוב היום אני קנאה למי שעדיין טרם קרא הספר הנ"ל באפן אישי הייתי ממליץ על הספר הזה בתרגום של ניסים אמון כי יש הרבה גרסאות לספר הנל”

“הרבה זמן רציתי לכתוב את הביקורת הזאת, והביקורת הראשונה בהחלט ראויה להיות מוקדשת עבור הספר הזה. אם להיות אבסולוטי, אני רק אומר שזה אחד הספרים הכי טובים שקראתי והוא ממש שינה אותי, נקודה. רקע: מקורו של הספר מסין והוא נכתב לפני אלפי שנים בידי לאו דזה, אשר על חייו לא ידוע כמעט דבר וחוקרים רבים מצויים בספק שהוא היה קיים בכלל. לפי מה שכתוב בוויקיפדיה אודות האיש המסתורי: ''הוא שימש כספרן בספרייה הקיסרית של שושלת צ'ו, היה מנהל הגנזך ויועצו של הקיסר''. אם להיות אבסולוטי, אני רק אומר שזה אחד הספרים הכי טובים שקראתי והוא ממש שינה אותי. לפי המידע המפוזר אודות האיש במקורות מידע שונים, כולל התרגום של ניסים אמון: ייתכן ולאו דזה היה בן דורו של קונפוציוס והיה לו קשר עימו וללא ספק אם האיש היה קיים הוא שירת את קיסר סין ביחד עם קונפוציוס. משני מורים דגולים אלו יצאו תורות הדאואיזם והקונפוציוניזם שעיצבו את סין למשך אלפי השנים הבאות ואפילו עוררו עניין בעולם המערבי. זה הוא ספר הספרים של דת הדאואיזם, שרוב מאמיניה חיים בטייוואן וברפובליקת סין, שם הם מונים כמה מיליונים. מה הספר מלמד ואיך הוא בנוי: הספר בנוי מ: 81 פרקים המבטאים את השקפתו של המחבר על העולם והטאו. משמעות המילה ''טאו'' היא דרך או משעול, לפי הדאואיזם, כל הדברים באו מן הטאו וכל הדברים יחזרו אל הטאו. ועוד פעם אגיד שזה הספר הכי אהוב עליי ותמיד מרגיע אותי לקרוא אותו, זה כבר מספיק בעבורי כדי להחשיב ספר זה לספר טוב. עבורי, הספר הזה הוא יצירת מופת עבורי, ולא משנה כמה הררי הספרים ילכו ויגדלו הספר הזה תמיד יהווה בעבורי ספר היסוד של כל היסודות ולעולם לא יזנח לאחור, ואם עוד פעם להיות אבסולוטי, ארחיק ואומר שלדעתי אילו החברה האנושית הייתה מתנהלת לפי מה שכתוב בספר הקטן הזה העולם היה טוב יותר. חלק מהשפה של הספר הזה קשה להבנה ולפעמים לוקח שנים להבין את חמש אלף המילים שמרכיבות את הספר, אבל אני מבטיח שהוא חוכמה צרופה. המסרים העיקריים של הספר הם פשטות והרמוניה, וגם לאו דזה מעודד את 3 האוצרות שהם חמלה, מתינות, ענווה, וכל זה נשמע טוב בשבילי. אני ממליץ על הספר שכן הוא מכיל אמיתות ומסרים חשובים שמאוד דרושים בעולם המודרני קשה העורף שלנו. ולסיום ספר מומלץ לכל מי שרוצה לחוות משהו חדש עטוף עם התווית ''סין'' עליו ובכללי מומלץ לכולם ואין בו רשעות ואלימות, רק שלווה לנפש. וכמו כן, המשפט "מסע בן אלף מילין מתחיל בצעד אחד", אשר מיוחס למדינאי הסיני מאו דזה-דונג, שייך בעצם ללאו דזה!. מאו דזה-דונג בעצמו הושפע מהספר ונהג לצטט קטעים מן הספר בדרשותיו, אם כי תורתו של לאו דזה לא בדיוק חילחלה אל ליבו של המדינאי הנל. גם ברוס לי היא טאואיסט, גם לו יש אמרה: ''תהיו מים'', זה משקף את הטאואיזם שלו, מים הם היסוד הכי רך בטבע. ממליץ לקרוא את הספר פעם אחר פעם כי בהתחלה התוכן נראה מסובך ויש קטעים שקשה להבין ושגם אני לא הבנתי עד היום.”

“הביקורת הזו היא על התרגום, לא על המקור - איך אפשר לבקר ספר חכמה בן 3000 שנים? הושקעה עבודה גדולה בעיצוב הספר ובכריכה, שמשווים לו תחושה של ספר עתיק. עם זאת יש בתרגום חלחול של אלמנטים ניו-אייג'יים מפרטי עטו של ניסים אמון, שאין להם קשר לרוח הספר המקורי - לעתים הם תורמים לביאור המקור, אך לעתים גורעים מהמסר המקורי. למי שקורא באנגלית, ממליץ לחפש תרגומים באנגלית של ספר הטאו, ישנם תרגומים ותיקים ומבוססים, ממועטי אלמנטים ניסיוניים וניו איג'יים. אם כי גם הגרסה הזו היא נסיון מעניין ומרענן לתרגום המקור.”

“ספר פלוסופי מקסים ויפיפה, מעורר לחשיבה עדינה על חיינו הספר כתוב בסגנון שירי בשורות קצרות והרבה מרווחים ו"אנטרים" בין השורות שעוזרים קצת לחשוב ואולי להפנים קטעים קצרים ועמוקים על החיים, אולי דומים לשירים מצחיק לכנות את חכמת הטאו -שירים, אבל זה ייתן קצת מידע למידי שרוצה לקנות/לקרוא את הספר נראה לי צריך לגשת בענווה מה לקריאת הספר, כי הוא נחשב לאחד מהעתיקים בספרי החכמה הסינית”

“גם זה ספר שהיה לי תקופה מסויימת בחיי כ"אבן דרך" הוא כתוב בפשטות אמנם אך בפשטות טמונה גם שאלה גדולה הרבה מהעצות החכמות שבספר אני מיישם בחיי היומיום וזה עוזר לי מאוד מבחינה נפשי למשל יש עצה לחפש השלווה להניח להכל ולתור אחר שלווה וזו אכן מלחמה סזיפית אך מתגמלת בערוב היום אני קנאה למי שעדיין טרם קרא הספר הנ"ל באפן אישי הייתי ממליץ על הספר הזה בתרגום של ניסים אמון כי יש הרבה גרסאות לספר הנל”