את הספר הנחתי מידי לפני כשעה לאחר שהייתי מרותק אליו במשך כמה ימים.
זהו רומן הסטורי על השרדות בתקופת השואה. הספר מציג בצורה מוחשית ויפה את פער דורות על רקע השואה.
הספר מתרחש בכמה זירות, אירועים שקרו לגבוריו בעבר ובהווה שלבסוף מתחברות לאחת.
הוא חוויה ומטלטל את הקורא בין צחוק לעצב ודמעות שחונקות את הגרון.
כל מה שקורה בהווה מסופר בהמון הומור. יש קטעים שלא היו מביישים את אפרים קישון האגדי.
השיחות בין הדורות שזורים בטקטסטים שנונים בשפה עכשווית. משב רוח מרענן על רקע הסלנג המתלהם ברמחוזותינו. מה שנקרא נעים להזכר.
הסופרת שרבבה גם כמה אמירות חכמות ומצחיקות עם המון חכמת חיים ביידיש.
לסיכום, הספר נוגע באירועים קשים ומיד מאזן באירועים מצחיקים מחיינו.
אני משוכנע שהספר יהיה סיפור הצלחה.
ממליץ מאד לקרוא ולהנות כמוני.

ספר טוב ומרתק
נותן את התחושה על תקופת סטאלין האיומה, על חוסר הצדק, על העלמת האמת למען המטרה הנעלה של קומוניזם נלט בידי מטורף.
הסוף קצת קיצ'י לטעמי

אני לא קראתי את אימפריום ולכן מצאתי אותו כספר מרתק
הרגשתי את עצמי מרחף לעולם הישן עם המון דמיון לעולם של ימינו: כוחנות, שחיתות, פריצות ותאוות בצע, באצטלא של דמוקרטיה, כאילו, אין חדש תחת השמש. ומה שהתחדש זאת קצת יותר טכנולוגיה ועוד המון מלחמות שהתרחשו, וגרמו סבל רב למין האנושי. מעצמות עלו ונפלו, אבל המין האנושי נשאר כשהיה.
רוברט האריס מיטיב לתאר את האינטריגות, את המאבקים, את סגנון השלטון הדמוקרטי ערב עלית הקיסרות לשלטון, את האירועים החגיגיים והעצובים המיוחדים לתקופה.
לסיכום, ספר נפלא. בודאי יהפוך לסרט בעתיד.