ביקורת ספרותית על על ספל קפה: אגדות וסיפורי-עם ערביים מאת צבי אטקין
ספר טוב

---

זה אוסף של ארבעים סיפורים ומאמרים. הסיפורים הם אגדות עם, בדרך כלל מן הסוג של מוסר השכל, רובם כבר מוכרים לי (ומן הסתם גם לכם) — מחמד והעכביש, השועל והתוף, הבדווי שיודע לתאר בדיוק אדם וגמלו על פי עקבותיהם בלבד. הרבה מהסיפורים באים להדגים נאמנות, אומץ לב, ואיך לעבוד על העשירים וחזקים ממך.

המאמרים עניינו אותי יותר. אחד מתאר חתונה על טכסיה הססגוניים. אחד נסוב על חטיפת בקר (ואל תחשבו שזה ספר שמציג את הערבים באופן רומנטי כי המו"ל הוא עמותה לדו-קיום יהודי-ערבי).

לא פחות משלושה מאמרים מתארים נהלי "סולחה". באחד מהם, מתגייסים חברי קיבוץ (זה בתקופת המנדט) לתווך בין שני שבטים של בדווים! הנושא של משפט פרטי מעניין אותי במיוחד. ברומא העתיקה, כל אדם היה בן חסותו של מישהו ממעמד יותר גבוה שבעצמו היה בן חסותו של אדם ממעמד עוד יותר גבוה וכן הלאה. היה והסתכסכת עם מישהו, העניין בעבע למעלה עד ל"ערכאה" המשותפת לשניכם.

כל סיפור מובא בשלוש גרסאות: בערבית שנראת 90% כערבית ספרותית אבל עם "ניקוד" וכמה שינוים קלים הבאים לייצג במידה מה את הניב הארצישראלי, בתעתיק עברי השואף לייצג את ההגייה המדויקת, ובתרגום לעברית.

לי אין עניין מיוחד בערבית מדוברת, אבל מה שכן, לפני שנה וחצי החלטתי לרענן את הידע שלי בערבית ספרותית. בעיקר אני קורא את הקוראן. ההשראה באה לי מביקורת פה בסימניה של אחד ששם לעצמו לקרוא את הטקסטים המקודשים של כל עמי העולם. אז ככה זה התחיל אצלי. אני מתמקד בחומר המעניין יותר — סיפורים על יוסף, משה ונוח, פרק על דיני משפחה... אני מדלג על הדרשות האינסופיות שתופסות את רוב המטרז' שבקוראן. אגדות עם בערבית מדוברת זה מעין אתנחתא בשבילי (אבל הספר נפל לידי בחינם).

זוהי מהדורת 2015 של ספר שיצא לראשונה ב-1976. ההפקה החדשה ממש איכותית — נייר טוב, גופנים יפים מודפסים על ציוד מקצועי (ולא על מכונת כתיבה כמו שהיה נהוג לערבית בזמנו).

» ביקורות נוספות של strnbrg59
» ביקורות נוספות על על ספל קפה: אגדות וסיפורי-עם ערביים