ביקורת ספרותית על אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו מאת יניב איצקוביץ'
ספר לא משהו

---

ספר שיש בו את כל המרכיבים שהיו יכולים להתגבש לספר טוב, רעיון מקורי: גופות במעבדה לאנטומיה בבית ספר לרפואה, תחקיר יסודי, דמות מורכבת של שוטרת, ובכל זאת שום דבר לא עובד בו. אולי משום שכולו מלא בדמויות, שכולן אחת-אחת קלישאות. קלישאות של גברים, קלישאות של נשים, קלישאות של נערות, קלישאות של עבריינים, של סטודנטים לרפואה, של דיקני פקולטות, כולם כתובות כמו לפי מתכון ידוע מראש. כך למשל דמויות הגברים - כולן סטריאוטיפיות לחריד: הפרא האציל: גבר ערבי, משורר, קשוח, ממעט בדיבור, מוקף בנשים אבל מאוהב רק באישה אחת לא מושגת (שבסוף מתה, כי זה גורלן של נשים לא מושגות שבוגדות בבעליהן), דמות הגבר המתעשר: כולו כסף, נשוי כמובן לאישה בוהמיינית אוהבת שירה, שבזה לכספו. מה קושר מלכתחילה שני טיפוסים שונים כאלה - לא ברור), עידן לוריא הנער האומלל, התלוש, מעין בבואה חיוורת של נער דיקנסי חסר בית, כמו לקוח מדפי הטיוטה של הספר "החוחית", שכמובן מתאהב בנערה שהיא הסטריאוטיפ של נערה במצוקה אבל עם טוויסט אובדני. הנערה הזאת כמובן חכמה, אינטיליגנטית מוכשרת שמורדת בדרכה בבית טוב, מין פרא אציל ממין נקבה, אבל ככזאת היא מלאת תכונות של הרס עצמי. בסדר. ואחרון: יותם קני, הבן של המתעשר (אבל למעשה הוא בנו של הפרא האציל, זה לא ספויילר אגב). גם הוא דמות של צעיר שלא ממש מחובר לעולם, לא מוצא את מקומו, לא ברור למה. אבל מודה אחרי כמה עמודים אודותיו הפסקתי לקרוא, כך שלא טרחתי לברר מה יש ליותם הזה.
הבעיה הגדולה בעיני ששום דמות אינה מעניינת, לא כתובה בצורה מעניינת ולא מעוררת מחשבה, או רגש, או עניין. הן כולן דמויות שכאילו נלקחו מכתבות בעיתון, מספרים אחרים, שקובצו למונולוגים בספר הזה. כולן אולי מלבד הדמות שפותחת את הספר, החוקרת המשטרתית, שהיתה עשויה להתפתח לדמות מלאה ומעניינת, אילו הסיפור שלה לא היה נפסק ברבע הראשון של הספר ועובר לדמויות הבאות, כמאין מרוץ שליחים חסר תכלית.
המתח והעניין שנוצר בראשית הספר, חקירה מותחת של הגופות שמתגלות, מתמוססס בין ארבעת חלקיו. בשלב כלשהו לא מעניין לברר מה העניין, מה עלה בגורל החקירה של הרצח. נאדה. רק דמויות לא מעניינות שקשורות אלו לאלו בקשר מאולץ. לא יכולתי להימנע שהסופר רק נוגע בשולי הדברים: שולי יחסים, שולי עלילה מורבידית, שולי מתח, שולי כאב אבל לא הולך עד הסוף עם שום דבר. כך נותרת עלילה חלשה שחלקים ממנה הם בגדר קוריאוז לא מפותח ודמויות שלא יוצרות שום עניין.
ועוד דבר - הספר מורכב ממונולוגים, שמספרים אודות אירועים. כולו מספר "על" והדמויות לא חיות "את". אני מוצאת שזו דרך מסירה "עצלנית", זו בחירה לא טובה של סופר שבספר הקודם שלו הראה שיכולת כתיבה דווקא יש לו.
כאמור, אני את פאלו אלטו עזבתי בחלק הרביעי. חבל שלא עשיתי זאת בחלק השני.

» ביקורות נוספות של שרית
» ביקורות נוספות על אף אחד לא עוזב את פאלו אלטו