ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 1 במאי, 2022
ע"י סדן
ע"י סדן
כבר סיפרתי שהוריי ז"ל היו מנוים בזמנו על "ספריה לעם" של "עם עובד" וכשהייתי ילד ונער הייתה לנו ספריה גדולה של ספרים מההוצאה הזו. קראתי רבים מהם, היו מביניהם ממש ספרי-מופת ויש מצב שקראתי כבר לפני עשרות שנים גם את הספר הזה שבמקרה הגיע אליי שוב אלא שפשוט שכחתי מה בדיוק קרה בו...
ולכן שמחתי לקרוא בו; ובכן למרות שהעברית של התרגום היא מעט מיושנת (שיקום מי שיודע בלי להציץ במילון מה זה "דִּפְתְּרָאוֹת "…) עדיין בלזק מרתק אותי. העלילה עוסקת בחייו של המעמד הבורגני העשיר (חלקו קשור גם לאצולה הישנה) בצרפת של תחילת המאה התשע-עשרה. עיקרו של הספר והמניע להתרחשויות בו הוא העיסוק בכסף ובעיקר תאוות הבצע... זוג מהמעמד הזה עומד להתחתן, אבל יש לכך מחיר ולשני הצדדים יש עורכי דין שמנסים לשמור על זכויותיהם הכספיות ואי שם נחבאת שם מזימה להשתלט על כספים בצורה לא-הגונה... חשבתי על כך שלא במקרה כתב בלזק על ענייני כספים ועל חוקי הבנקאות והירושה של צרפת, שהרי בלזק רוב ימיו הסתבך בכל מיני עסקאות והיה כמעט תמיד חייב כספים לנושים רבים ותוך כדי כך גם רכש לו ידע רב בכל ענייני הכספים המסחר ובעולם המשפט. הספר הנ"ל איננו נחשב לדעתי לפסגת יצירותיו של בלזק אבל למרות התרגום המיושן שהזכרתי הוא בהחלט מרתק! ונהניתי לקרוא בו.
11 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
סדן
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
ושוב תודה לכם מורי ויעל הר!
|
|
|
yaelhar
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
מורי - למה זה קשור?
האם מדובר בדרבי בו מבין הסופרים הצרפתים יש מנצח אחד? כל ספר לעצמו. כל סופר לעצמו. לדעתי אי אפשר להשוות בין ספר לספר, לא של סופרים מאותו מוצא, לא של סופרים מאותו גיל או מין, ולא של סופרים שיש להם עיניים כחולות. |
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
אבא גוריו, עם כל הכבוד, לא מגיע לרגלי אף ספר מעשרים הספרים בסדרת רוגון-מאקאר של זולא.
|
|
|
סדן
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
מורי יקר לדעתי בהחלט יש לבלזק פסגת יצירה!
למשל ספר (שכולנו מכירים) כמו "אבא גוריו" (ויש עוד כמה...)
בכל אופן תודה רבה לך על התגובה! ותודה רבה גם לכם אהוד בן פורת וכרמלה על הערותיכם המושקעות והמעניינות! |
|
|
כרמלה
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
תודה סדן.
במאה ה-19 בצרפת מאד בולטת הגדרת האדם ומשפחתו ע"י מעמד וכסף.
בתקופה זו בצרפת, האהבה היתה חומרנית ונהגו בה כסוגרים עיסקה בבורסה. אצל האריסטוקרטיה – המטרה הייתה לשמר את המעמד והכוח, אצל הבורגנות הגבוהה – להגדיל את ההון המשפחתי. בדר"כ ההיכרות בין בני הזוג נעשתה במעין שידוך.עיסקת הנישואין (דומה להסכם ממון של ימינו)היתה מעוגנת בחוזה בין הורי החתן להורי הכלה עוד לפני הנישואין התוצאה של עיסקה זו היתה בדר"כ נישואים אומללים. אמיל זולא כתב על כך בספר "איך מתחתנים" (הוצאת נהר). יש הקדמה סוציולוגית מצוינת שלו, ואחרית דבר טובה של המתרגמת. הסיפורים - חלקם טובים, חלקם פחות. (ספר טוב יותר של זולא הוא "איך מתים" - שגם הוא עוסק בהשפעת המעמד והכסף על חייו ומותו של האדם. מומלץ מאד). אם תרצה תוכל להציץ בסקירות שכתבתי על שני הספרים. "דפתראות" דווקא מוכר לי. ראשית, דפתר (מחברת) היתה אחת המילים הראשונות שלמדתי בשיעורי ערבית בביה"ס וכמובן המפעל שהזכיר מורי, ששמו היה מוטבע על הפנקסים, המחברות והדפדפות. הצצתי עכשיו גם במילון האינטרנטי. מסתבר שפירושה הראשון של המילה הוא יריעת עור עליה כתבו, ומקורה הוא בכלל יווני. |
|
|
אהוד בן פורת
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
אני יודע שהוצאה לאור מכובדת כמו
"עם עובד" בדיוק מהסיבה הזאת דואגת אחת לכמה זמן
להוציא מחדש את הספרים שלה אז אתה בטוח שהספר לא יצא במהדורה חדשה? זה מעניין דווקא בגלל שמדובר בספר של בלזק. בכל אופן סדן אני מבין את העניין שאתה מוצא בספר הזה, נדמה כי הנושאים שהוא מצא לנכון לעסוק בספרים שלו כאילו לא התיישנו. זה נחמד בעיניי לחשוב על האנשים שהיו מנויים פעם על "ספריה לעם", גם סבא וסבתא שלי ז(כרם)"ל היו מאלה ואם מדובר בתרגומים לעברית מצרפתית אני יכול לתאר לעצמי מה היה מפתה בעיניהם כפי שהכירו כנראה את היצירות הללו בשפת המקור. פרט לזה נדמה לי שזה היה דבר מקובל בזמנו לעשות מנוי ב-"עם עובד", במיוחד בהתחשב לכך שבזמנו ככל שידוע לי לא היו הרבה הוצאות ספרים אחרות שהציעו מנוי כזה. |
|
|
מורי
(לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
יש לו פסגת יצירה?
דפתראות זה כמובן פנקסים. היתה חברת דפתר, זוכר? |
11 הקוראים שאהבו את הביקורת
