העברתי את הדפים הראשונים ונתקלתי בהקדשה "לאימי שחיה את דברי פרמנידס: מה שישנו ישנו, ומה שאיננו איננו". תהיתי כיצד השחקנית המדשדשת, גיבורת העלילה, מתקשרת לדברי הפילוסוף היווני פרמנידס. כשהתחלתי לקרוא הבנתי שהגיבורה סופיה היא בת למשפחה יוצאת העיר טריקלה ביוון. רק בסוף קריאת הספר הבנתי שכל מה שיש לסכם לאחר שעוברים את כל המסעות של הגיבורה ומשפחתה מגיעים לתובנה של פרמנידס אותה "חלק" עם אימא של הסופרת. באמת זה כך: מה שישנו ישנו. או במילים אחרות: תניחי למה שהיה כי הוא איננו. את יכולה להתייחס רק למה שישנו, והוא כאן ועכשיו.
כל זאת אני מספרת כי בעיני היה המסע מרתק, מסע של גילוי מי הוא זה שסיבך את המשפחה של סופיה אז במלחמת ששת הימים והנחית קללה על ראשם? והקללה הזאת קשורה למות אחיה בן העשר. אבל כאן העלילה מסתבכת, כי זה מותו של הילד אז, אינו קשור רק למאורעות המלחמה בקלקיליה שהייתה מעבר לפרדס המשק שלהם. ובתוך כל זה הגיבורה סופיה מצליחה לפענח את החידה ותוך כדי כך גם את חידת חייה המדשדשים. מה שישנו ישנו.תודה לפרמנידס ותודה לסופרת.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
