ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שבת, 24 ביולי, 2021
ע"י סדן
ע"י סדן
למרות שממש עכשיו, כשעברנו דירה נפטרנו מהמון ספרים, גם הדירה החדשה שלי, עדיין מפוצצת בספרים! רובם בעברית כמובן, אבל גם בכל מיני שפות אחרות... ספרים שהגיעו אליי בדרכים שונות ומשונות (בנוסף כמובן לדרך הרגילה של קניה בחנות...) מבחינתי זה מדהים שאת רובם (עדיין) לא קראתי! אבל אני בטוח שיום אחד אקרא את כולם... וכך כרגיל אצלי אני שולף לעתים סתם ככה ספר מהמדף ומתחיל לקרוא אותו, בדיוק כפי שעשיתי עם הספר הנ"ל, שנמצא אצלי לגמרי במקרה בכוננית ליד המיטה. ובכן זהו סיפרו של יוזף רוט, שלא היכרתי אותו עד עכשיו. אבל אם לשפוט לאור הספר הזה הוא סופר מצוין! התרבות הגרמנית של סוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים הוציאה מתוכה כמה וכמה סופרים יהודים מעולים שכתבו בגרמנית ודי אם נזכיר למשל את שטפן צוויג, ליאון פויכטוונגר, פרנץ קפקא, אליאס קנטי ועוד רבים אחרים. יוזף רוט לדעתי חשוב לא פחות מהשמות שהזכרתי; הוא נולד באימפריה האוסטרו-הונגרית וחונך על ברכי תרבותה הגרמנית. הוא מספר כאן בספר הזה את תולדות של שלושה דורות במשפחה מיוחסת שהראשון בה עלה לגדולה על ידי כך שהציל את חיי קיסר האימפריה בסיכון חייו שלו... ואילו הצאצא האחרון לשושלת הזו, הוא כבר איש צבא חלש-אופי, שאיננו משתווה בכלל לדורות שקדמו לו... העניין הוא שתוך כדי תיאור אנשי משפחת האצולה הזו, אנחנו מקבלים תיאור משורטט ביד אמן! של שקיעתה של האימפריה האוסטרו-הונגרית. ויש מין הקבלה בין השמרנות ורמת המוסריות של אנשי המשפחה למצב האימפריה באותה העת, כשהאחרון שבהם מהווה מעין סמל לשקיעתה בשל ניוון ערכים והשחתה... רוט גם שירת בצבא אוסטריה-הונגריה, בזמן מלחמת העולם הראשונה (מלחמה שלאחריה הפסיקה האימפריה הזאת להתקיים יחד עם כל "הסדר הישן" שייצגה) כך שהוא יודע בדיוק על מה הוא מדבר, כשהוא מספר לנו על הווי הקצונה והצבא בכלל. הווי של אפס מעשה, של דו-קרב, שתייה, משחקי-קלפים והוללות... טכנית מסופר לנו הסיפור בשיטה השמרנית של "מספר יודע כל" ומה שמרתק לדעתי הוא הנימה הצינית שיש בה גם הומור דק, שדרכו מסופרים לנו הדברים; כך שאנחנו הרבה יותר טוב מהגיבור עצמו על התנהגותו הנלוזה, עד שלו רק יכולנו, היינו רוצים לזעוק באוזניו את טעויותיו - כדי לא נגיע ביחד עמו אל הסוף הטרגי... תוסיפו לכך את התרגום היפהפה של אילנה המרמן, (שהיא כידוע מתרגמת מעולה) וקבלו ספר נפלא לדעתי.
12 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
סדן
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
המון תודה לכם על התגובות המעניינות: מורי, אנקה, סנטו, פרפר צהוב ועמיחי!
|
|
|
עמיחי
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
ספר מעולה ממש. מהאוצרות של הספריה לעם.
אליאס קנטי שונה מהחבורה שציינת וגם מאוחר מהם. קראת את "סנוורים"? ספר מופרע. |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
סקירה מעניינת על ספר שממתין לתורו כבר זמן רב (כמו רבים אחרים).
גם אצלי נערמים הספרים ויש עוד מאות שלא הגעתי אליהם עדיין (לא שזה מונע ממני לדחוס עוד ספר לערימה). |
|
|
משה
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
הספר הזה נהדר, רות נהדר, ממליץ לך להמשיך עם איוב, הלילה האלף ושניים וטאראבאס, כולם מצויינים.
|
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
על צוויג ופוגל אני חותם. קפקא כבר לא קריא ופויכטוונגר ולא אחיד.
|
|
|
אנקה
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
אין על התרבות והכתיבה של סופרים יהודים שהתחנכו על ברכי האימפריה האוסטרו-הונגרית : שטפן צוויג
דוד פוגל, ליאון פויכטוונגר וכו' כפי שציינת.
עולם ייחודי שנעלם ונגוז יחד עם אותה מלחמה נוראית. |
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-1 חודשים)
את הספר הזה דווקא נטשתי. לקפקא אני כבר לא חוזר.
|
12 הקוראים שאהבו את הביקורת
