ביקורת ספרותית על דרך המלכים א - גנזך אורות הסער #1 מאת ברנדון סנדרסון
הביקורת נכתבה ביום שישי, 9 באפריל, 2021
ע"י תום


ברנדון סנדרסון הוא סופר פנטזיה מצליח שספריו מאוד מוערכים בארץ ובעולם. חיפוש קצר באינטרנט ועד מהרה מבינים שיש לו מעריצים רבים וספריו הם ככל הנראה יצירות מופת (משונה שטרם עובדו לטלוויזיה).
בתור חובב פנטזיה לא יכולתי להתעלם מהסופר הזה, ולפי התקציר יותר עניינה אותי הסדרה סטורמלייט, או מה שתורגם לעברית "גנזך אורות הסער". הרבה זמן ניסיתי להבין מהאינטרנט על מה מספרת הסדרה, ולמען האמת גם אחרי שקראתי את הספר לא לגמרי הבנתי.

זה ספר מיוחד.
קודם כל צריך להבין שזה עולם בדיוני עם חוקים אחרים מהעולם שלנו. יש בו סופות חזקות. בעבר היו את אבירי האור ששמרו על העולם מפני הסופות והם עזבו. יש בעלי חיים מוזרים. מדינה בשם אלת'קאר חתמה על הסכם שלום, ואילו גזע בשם הפרשנדים הפרו את ההסכם והורו למתנקש סזת' בעל כוחות העל לרצוח את המלך. פורצת מלחמה, והעלילה עוקבת אחר 10 נסיכויות של בני אדם שנלחמים מול הפרשנדים.
בחלק הראשון מסופר על שאלאן שרוצה להיות מתלמדת של ג'סנה, אחיינית של אח המלך שנרצח, בשביל לגנוב ממנה חפץ.
במקביל מסופר על קאלאדין – בעבר שוליית מנתח, הפך ללוחם וכיום עבד – ועל חייו בזמן המלחמות על גשר ארבע, שהוא צריך להחזיק את הגשר הקטלני עם קבוצת עבדים בשביל להגן על הלוחמים מפני איומים, ורובם נהרגים בדרך כלל.
בחלק השני ממשיך סיפורו של קאלאדין, ומצטרפות שתי דמויות: דאלינאר, אח המלך גאבילר שנרצח, שחווה חזיונות וכולם בטוחים שהשתגע. הוא גם קורא בספר "דרך המלכים" (ומכאן שם הספר). דמות שנייה היא בנו אדולין, שחי ביחד עם אביו ורוצה להחזיר אותו לשפיותו.

למה הספר לא היה ברור מבחינתי? כי הוא כל כך ארוך, הכתיבה מפוזרת, יש קפיצות בזמן, אינספור דמויות, קווי עלילה מסתוריים, עוד פרקים לא קשורים שנקראים "הפוגות", וכמעט אין הסברים על חוקי העולם חוץ משיחות של דמויות והבנה תוך כדי הדיבורים. כל כך הרבה עמודים שכבר מאבדים את הסיפור. מאבדים את הדמויות. מאבדים את העיקר ולא מבינים מה חשוב ומה לא. הרבה פעמים אנחנו אמורים להבין לבד את הדמויות ואת האירועים שמתרחשים.
דברים טובים בספר – השפה קריאה. מאוד אהבתי את הרעיון המיוחד והמגניב! צפויים להיות עשרה ספרים ארוכים בסדרה, מה שאומר שהראשון הוא בעיקר הכרת הדמויות ורק בהמשך גורלן יישזר. בנוסף, יש בניית עולם (או אפילו יקום) דמיוני, ומעצם טבעו של רעיון זה נדרשת כמות עמודים לא נורמלית. לכן אני לא ממהר לפסול את הספר, וחשוב לציין ש"דרך המלכים" מחולק לשני כרכים, ואני קראתי רק את הכרך הראשון. אז לא קיבלתי תמונה מלאה של עלילת הספר. אני סומך על הסופר שהוא יצליח לסחוף יותר בהמשך והספר הראשון הוא חלק מהבנייה של הסיפור שיהיה.

האם אני ממליץ?
נסו רק אם יש לכם כוח וסבלנות לחקור את הסאגה לאורך זמן, כי אני לא חושב שזה ספר שנהנים ממנו תוך כדי הקריאה ואז מחליטים אם להמשיך, אלא זה ספר שנבנה ומתפתח על פני מאות עמודים וצריך לדעת את זה מראש. לדוגמה, אני הרגשתי שעד עמוד 360 (לפחות!) זה אקספוזיציה, ואחר כך זה לא ממש התקדם. החצי הראשון של הספר זרם לי ועבר מהר.
העדפתי לא לדרג משתי סיבות – האחת, שיש לי עוד את חלק ב לקרוא; והשנייה, אני חושב שקטונתי מלדרג ספר שכנראה גדול עליי כרגע. אני עדיין משוכנע שזו סדרה מבטיחה שיותר אוהב בהמשך.

בכל מקרה, תורידו ציפיות. עלילת הספר מתקדמת לאט מדי כך שמרגיש בעת הקריאה שעשרות העמודים ומאות העמודים של טקסט הופכים אינסופיים ונתקעים בגרון כמו מים בעת טביעה באוקיינוס.
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
תום (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
תודה דן, האמת שאני גאה בסקירה שלי כי היא נכונה יותר משאר הביקורות שמשבחות את הספר מבלי להסביר עליו. הז’אנר הזה בוא נאמר טובעני ולכן יש שלא מתחברים, כמובן גם מי שלא אוהב בכלל פנטזיה. אני דווקא נהנה, בתנאי שהספר ברור ולא מייגע.
תום (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
תודה לכולם. כן מורי, ייתכן, בעיקר אם אינך מתחבר לז’אנר, אם כי גם בחברה הגאונה העלילה הייתה איטית ואהבת!
אכן פרפר, מקווה שיהיה מעניין. אם הסופר ימשיך להוציא ספר כל שלוש שנים, הספר האחרון ייצא כנראה ב-2038.
דן סתיו (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
תום סקירה מקיפה ומעניינת. היא מחזקת את דעתי באשר לז'אנר הזה בכלל. אני משוכנע שהמציאות מורכבת דיה וניתן לוותר על ספרות בדיונית...
פרפר צהוב (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
אז נראה שיש לך פרוייקט ארוך במיוחד. הבנתי שרק בספר הראשון יש 1200 עמודים שפוצלו לשני ספרים.
מורי (לפני 4 שנים ו-6 חודשים)
עם סבלנות כמו שלי, הספר היה עף אחרי חמישים עמודים.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ