הביקורת נכתבה ביום ראשון, 28 במרץ, 2021
ע"י פלפל ירוק
ע"י פלפל ירוק
ספר מוזר.
לפעמים נהניתי לפעמים נגעלתי, לפעמים חשבתי להפסיק לקרוא, אבל זה עבר לי.
סיימתי את הספר באותו יום, לחלוטין בגלל שהספר קצרצר.
הספר היה ברשימה שלי נצח, ובסוף המילים ששכנעו אותי לקרוא אותו היו: "קרש ירד מאפו".
הנחירה שהכי נהנתי ממנה היתה כנראה נחירה מספר 2: הרב חובל והאיש מהים. והנחירה שכמעט גרמה לי לוותר היתה הנחירה האחרונה: הרפתקאותיה של משפחת פריילוף. אבל היות והמחבר של אותה נחירה הוא בכלל לרגו פרדול שהגניב את סיפורו לספר הזה- לא אוכל להאשים את מר סנדרסון.
את האיורים מצאתי גרוטסקים והייתי מעדיפה לא לא היו מפריעים לי לדמיין את המילים במקום לתפוס מקום על הדף ולהיות מכוערים.
איך לדרג את הספר? זו שאלה קשה ורצינית. לא בטוחה עדיין איך אני מרגישה בקשר אליו... לפיכך הוא יצטרף לרשימת הספרים הלא מדורגים שלי (רשימה קצרה ביותר, בינתיים מונה רק שניים)
האם אקרא את הספר שוב? סביר להניח שכן.
האם הייתי ממליצה לאחרים לקרוא? כן. במיוחד אם אותם אחרים חובבי איגיון.
4 קוראים אהבו את הביקורת
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
