נושא חשוב ביותר. אני מקווה שהסקירה הארוכה שלי (של הספר והנושא), להלן, לא תצונזר, ועומדת בכללי האתר.

על השבת אבדה, כתבה התורה (דברים כב ג) "לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם". מבאר רש"י: "לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם – לִכְבֹּשׁ עֵינְךָ כְּאִלּוּ אֵינְךָ רוֹאֶה אוֹתוֹ", אלא: "הָשֵׁ֥ב תְּשִׁיבֵ֖ם לְאָחִֽיךָ". "לא תוכל" = אסור לך!

ביחסי עבודה, מדובר על בני אדם. עובד ומעביד. יש חוקי עבודה, ויש הגנות המעוגנות בחוקי העבודה. מצד אחד מותר למנהל לעשות מה שהוא רוצה, אך מצד שני, הוא חייב גם לרסן את עצמו. אסור לו לפגוע בעובדים. החוק מסביר ומגדיר מה היא פגיעה.
עצם הזיהוי וההכרה בבעיה, הינו שלב קריטי לקראת מציאת תרופה ומזור.

בספר הזה, "המגפה השקטה במקומות העבודה", חושף המחבר איתן מאירי מהי פגיעה? מהי התעמרות? ב- 2014 הייתי בקשר עם איתן. הוא הרשה לי לפרסם קטעים בבלוג שלי. ב- 2021 שידך לי איתן עו"ד שסייע להתמודד עם איומי המעביד בפיטורין ללא פיצויים, אם לא אחתום על תנאי העסקה והגדרות תפקיד חדשות. במסמך החדש רצה המעביד, באופן לא חוקי בעליל, שאסכים עקרונית לעבודה גם בערבי/מוצאי שבת וחג (מה שלא היה עד אז), וזאת בלי לפרט מה יהיה התגמול; וכן דרישה שאהיה זמין מעבר לשעות העבודה, ללא תמורה כלל. כן! אין גבול לחוצפה ולהתעמרות! ההתעמרות הפסיכולוגית והרגשית, והמצוקה שבאה בעקבותיה, חזקות הרבה יותר מהתעללות פיזית והעבודה עצמה.

** שימו לב,
המהדורה הראשונה, עם 264 עמודים, יצאה ב- 2013.
ב- 2022 יצאה מהדורה שלישית, מורחבת, עם 335 עמודים.

במהודרת 2013, שלש-עשרה פרקים:
1) מבוא. 2) מהי התנהגות פוגענית. 3) שאלון לאבחון עצמי – האם אני קרבן התעמרות בעבודה. 4) מיהו הפוגען. 5) על אישיותו של הפוגען. 6) מיהו הנפגע ומדוע נבחר כמטרה? 7) מה שעובר הנפגע. 8) למה שותקים הנפגעים? למה שותקים העדים. 9) הטעויות שעושה הנפגע. 10) מה על הנפגע לעשות. 11) הארגון השותק. 12) סיפורים אישיים. 13) הפן המשפטי בישראל.

איתן, בספר: "אני מקווה שספר זה יתרום להמשך הארת הצד האפל של עולם העבודה ולקידום חקיקה בנושא, ויעניק פתח של תקווה והתוויית דרך פעולה לעובדים ולארגונים המבקשים לחיות באווירת עבודה בריאה, יצרנית ושמחה".


להלן, מידע נוסף וחשוב מאוד לנפגעים, מניסיון אישי כנפגע התעמרות:

[אגב, אחד הדברים המדהימים שקרו לי בעבודה, זה שגיליתי שלמורה חדשה (מנהלת בעברה) יש את הספר הזה. בשנה הראשונה לעבודתה במקום היינו מיודדים וסייעתה לה לא מעט. בשנה השניה, היא כבר הצטרפה לקליקת ההנהלה המתעמרת, ופגעה בי]

לצערנו, לעיתים קרובות מידיי, תחושת העליונות והכח מעבירה מנהלים על דעתם... ויוצרת בריונות. הרמב"ם (1138-1204) הזהיר כבר לפני 900 שנה מפני התעמרות בעבודה. בספרו משנה תורה > ספר קנין > הלכות עבדים, פרק ראשון, הלכה ו, כותב הרמב"ם: "כל עבד עברי אסור לעבוד בו בפרך. ואיזו היא עבודת פרך? זו עבודה שאין לה קצבה ועבודה שאינו צריך לה, אלא תהיה מחשבתו להעבידו בלבד שלא יבטל. מכאן אמרו חכמים שלא יאמר לו: עדור תחת הגפנים עד שאבא, שהרי לא נתן לו קצבה. אלא יאמר לו: עדור עד שעה פלונית או עד מקום פלוני. וכן לא יאמר לו: חפור מקום זה והוא אינו צריך לו, ואפילו להחם לו כוס של חמין או להצן ואינו צריך לו אסור, ועובר עליו בלא תעשה. שנאמר: לא תרדה בו בפרך. הא אינו עושה לו אלא דבר קצוב שהוא צריך לו...".

ראו מאמרו של ד"ר מיכאל ויגודה (יולי 2002) על "תרומת המקורות היהודיים לחקיקת העבודה".
https://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/havat/34-2.htm

מתוך אתר "כל זכות":
- המונח התעמרות בעבודה או התנכלות תעסוקתית מתאר התנהגות שאינה פיזית, החוזרת על עצמה במסגרת העבודה, שהיא מטרידה, משפילה ופוגעת.
- האיסור על התעמרות בעבודה נובע מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חובת תום הלב המוגברת בדיני עבודה וחובת המעסיק לספק לעובד סביבת עבודה הוגנת ובטוחה.

אסור למנהל להתייחס לעובד בבריונות. ראו פירוט ותיאור בוויקיפדיה מהי "התעמרות בעבודה", בין היתר:
- זלזול בדעות, השפלה מקצועית פומבית, האשמות בדבר חוסר מאמץ או השקעה, בידוד פיזי או חברתי, הסתרת מידע חיוני, הוצאת הקורבן אל מחוץ לסוד העניינים, לחץ מיותר, אי-הכרה בעבודה טובה, הקצאת משימות חסרות משמעות, נטילת תחומי אחריות, אזכור חוזר ונשנה של טעויות מהעבר, שינוי היעדים או הקריטריונים להצלחה (לעיתים ללא יידוע הקורבן), ניסיונות חוזרים ונשנים לייאש את הקורבן.

אלו מעשים שלא יעשו כלפי עובד! לא חוקית ולא מוסרית.

במאמר "עובד מחפש משמעות", כותב הרב יובל שרלו: "יש לעובד צורך פסיכולוגי חיוני לדעת מה נדרש ממנו בתחום היקף העבודה, וכשצורך זה אינו מתמלא הרי זו בבחינת עבודת פרך. עבודה המוטלת על העובד רק מתוך הרצון לשלוט בו או להטמיע באמצעותה יחסי מעביד ועובד, גם היא בגדר עבודת פרך. אמנם אין מדובר ב"עבודת פרך" במובן המקובל של המילה, אולם חוסר רגישות ותשומת לב לרצון ולתחושות העובד כמוה כעבודת פרך. בני אדם מוכנים לעשות דברים רבים כדי להתפרנס, אולם קיים בהם צורך נפשי שהדברים יהיו בעלי משמעות ושמאמציהם לא יהיו לריק. אין ספק כי יש חשיבות לתבוע מהעובדים תפוקה ויעילות, וכשהדברים נחוצים ובעלי משמעות דרישה זו גם מעניקה לעובד חלק מהמוטיבציה לפעול. יחד עם זאת, לא ניתן לצאת מנקודת הנחה לפיה מכיוון שמשלמים לו הרי שניתן לתבוע ממנו לעשות כל דבר".
https://oferikodotcom.blogspot.com/2023/02/blog-post.html

ב- 2013 גם יצאה (כמו המהדורה הראשונה של ספרו של מאירי) המהדורה העברית של הספר "מודרניות והשואה" (רסלינג. 337 עמודים), מאת הסוציולוג זיגמונט באומן (1925-2017). בסקירת הספר, ב- "ישראל היום" (ינואר 2014) נכתבה פסקה הקשורה לענייננו:
"במקום שבו פסיכולוגים מחפשים הסבר נפשי, הוא מזהה דפוס ומבנה חברתי. כאשר אחרים הסיקו מהמחקר שבכל אדם יש סוכן רדום – "איש אס.אס קטן הממתין לשעת כושר" – באומן מצא בו מתאם בין אכזריות ליחסי סמכות".

ציטוט מגב הספר: "הרציונליות האינסטרומנטלית... זו רציונליות נטולת מעצורים אתיים אשר מחפיצה את העולם לצרכיה. האדם כיצור שקיימת כלפיו מחויבות אתית מצד זולתו נעלם במערכת מושגים כזו, וכך גם האדם האתי עצמו – או אז נפתחת הדרך לביצוע פשעים בקנה מידה גדול".

* מפחיד, אבל כנראה שיש קשר לבעיית ההתעמרות במקום העבודה במדינת ישראל 2023.

בריאות, בשורות טובות, וכל טוב.