"אני חוקר פלילי. מה שאת חושבת ומה שאני יודע שאנשים מסוגלים לעשות אלה שני דברים שרחוקים זה מזה מרחק שנות אור" (עמוד 354).

"שטח הפקר" מאת דיוויד באלדאצ'י (הוצאת מודן 2018) הוא הספר הרביעי בסדרת הספרים אודות רב-נגד ג´ון פולר, סוכן הסי-איי-די, המחלקה לחקירת פשעים בצבא ארצות הברית. פולר, בנו הצעיר של הגנרל האגדי "הלוחם" ג'ון פולר האב. "כמפקד קרבי בווייטנאם, הוא כמעט אף פעם לא הפסיד בעימות ישיר. החטיבה המוטסת שלו, החטיבה ה-101 הידועה בשם "הנשרים הצורחים", הייתה ממורכבת מעשרה גדודים של חיל רגלים, וחצי תריסר גדודים של ארטילריה שהסתייעו בשלושה גדודים אוויריים של אוניות תותחים ותובלה. היא הגיעה במלואה לווייטנאם בשנת 1967 ולחמה לאורך הרמה המרכזית. אחד העימותים המפורסמים שלה היה הקרב על גבעה 37, הידועה בשם גבעת המבורגר. פולר האב היה ממש במרכזו של הקרב כשפיקד על גדודיו בכמה מהאזורים הקשים ביןתר שאפשר להעלות על הדעת נגד אויב מחופר. הוא נפצע פעמיים, אבל מעולם לא עזב את שדה הקרב" (עמוד 39). אולם זה היה אז, כיום סובל האב מדמנציה ומאושפז במוסד. אף שפולר הבן התגייס כמו אביו לצבא ארצות הברית, הרי שבניגוד לו, ולאחיו הגדול , "בובי", ששירת כקצין מצטיין במודיעין חיל האוויר, הוא סירב לצאת לקצונה ובמקום זאת התנדב לרגימנט הקומנדו הצבאי ה-75 (Army Rangers), לחם בהצטיינות בעיראק ואפגניסטן, ולאחר מכן עבר למחלקת החקירות הפליליות של הצבא, הסי-איי-די (C.I.D) ונעשה לחוקר הטוב ביותר שלהם. "פולר ידע מהו קרב. הוא הרג וכמעט נהרג מספר פעמים. הוא נשא על גופו צלקות מהמאמץ להגן על ארצו ועמל קשה כדי להיות חוקר מצליח" (עמוד 209).

בספר זה מתגלה לפולר שאביו, הגנרל חשוד ברצח אימו, שעלמה‭ ‬לפני‭ ‬שלושים‭ ‬שנה. בשל כך פותח פולר בחקירה משלו במטרה לטהר את שם אביו ולגלות מה באמת קרה לאמו. כשהוא נעזר בשותפתו מן הספר הקודם, ורוניקה‭ ‬נוקס, אשת מבצעים של‭ ‬המודיעין‭ ‬האמריקני ובאחיו, פולר נחוש לפענח את הפרשה. במקביל מבקש פול רוג'רס, גבר קשוח, מגודל וקטלני לנקום במי שהפכו אותו למכונת הרג. לאחר שהשתחרר‭ ‬מהכלא‭ ‬לאחר עשור, בעוון רצח, רוג'רס, שגופו המצולק טומן בחובו סוד מסוכן, שם פעמיו לביסיס פורט מונרו, המקום שבו עונה לפני 30 שנים. פורט מונרו הוא המקום גרה אז משפחת פולר, והמקום האחרון בו נראתה ג'קי, אמו של פולר. המפגש בין פולר לרוג'רס ידרוש מחוקר והחייל לשעבר את כל מה שיש לו.

דומה שגיבורו של באלדאצ'י הוא ללא ספק חיקוי סביר (אם כי למצער יוצרו הוא סופר הרבה פחות מוצלח) של רב-סרן ג'ק ריצ'ר, הגיבור האלמותי שיצר לי צ'יילד. באתר האינטרנט שלו הבהיר צ'יילד כי בחר לעצב את גיבורו דווקא כשוטר צבאי משום שגיבורים יוצאי הקומנדו הימי (Navy Seals) והכוחות המיוחדים ישנם בשפע. דומה שהביוגרפיה של פולר מוכיחה שצדק. יחד עם זאת ריצ'ר אינו שוטר צבאי סטנדרטי אשר שימש כחוקר המצטיין של משטרת צבא ארצות הברית. באחד הספרים מצהיר ריצ'ר כי "על כל מה שהצבא לא הצליח ללמד אותי בנושא הסוואה, הוא כיפר בכך שלימד אותי הרבה על לחימה" (מתוך הספר "מחר תמות"מאת לי צ'יילד, הוצאת כנרת זמורה-ביתן, 2011, עמוד 265). אף שדמותו של ריצ'ר היא קלישאתית, שהרי הוא גם חזק,גם חטוב, גם שרמנטי, גם חוקר נחוש ומבריק, וגם צלף הבקי בשיטת ה"שלוף – דרוך – תירה", מצליח צ'יילד, לספר סיפור מותח במיוחד בכל פעם שבמהלכו הקורא אינו יכול שלא לאהוד את גיבורו שהוא, בלי ספק, דמות טובה מזו שיצר באלדאצ'י.

גם פולר הוא גיבור סביר, הבעיה שבאלדאצ'י מסתבך עם עצמו ויוצר עלילה, שלמרות שהיא מותחת היא בחזקת הזויה. ובכלל מה זה התרגום הזה? באנגלית נכתב שפולר הוא יוצא הקומנדו הצבאי (Army Ranger) ואילו בספר זה תורגם ל"חייל" (עמוד 112). מה זה? וכשזה מגיע לביוגרפיה של אביו זה גרוע עוד יותר. אביו פיקד על דיוויזיה 101 ולא על חטיבה (רק פירוט גודלה של היחידה היה אמור להבהיר זאת למתרגמת ואם לא אז חיפוש מהיר בוויקיפדיה, והדבר נכון גם לריינג'רס). ל-101 אין אוניות, אלא ספינות תותחים (Gun-Ships), שהן כינוי למסוקי קרב. תרגום באיכות כה ירודה פוגע באיכות הספר כולו. לא חובה.

ספר חביב.
בעיקר בגלל הסוף המרגש.
כל היונים חוזרות בסוף הספר אל המנוחה ואל הנחלה.
התעלומה פחות חשובה אבל כיף להתקדם בספר ולהיזכר בשמשון הגיבור
שבסוף גם אותו הפילה אישה שגילתה את סוד כוחו.
הגיבורים מוכרים מסדרת פולר.
הטובים מנצחים והרעים נופלים כמו זבובים ולא כמו דובים.
לעצם העניין-הספר חביב בגלל עלילה פשוטה, ברורה וקולחת.
אחד הטובים של באלדאצי - מצויין להעביר זמן בטיסה ארוכה.
ממליץ לקרוא ולא לצפות ליותר מדי.

סיום מדהים לסדרה של ארבעת הרומנים בסדרה, חבל שהסדרה מסתיימת. דרמת מתח מרגשת עם המון רגש..