חייהן של שתי חתולות
פייר לוטי
נובלה קצרה זו של פייר לוטי מתארת את כניסתן לחייו של לוטי של שתי חתולות. החתולה הראשונה 'גברת מושמוש הלבנה, חתולה ראשונה במעונו של מר פייר לוטי'. היא נכנסה לחייו של לוטי לפני כ12 שנה. ובה מתחיל לוטי לראות אותה לראשונה בערב חורפי לאחר ששב הביתה ממסע במזרח.
'יצור לבן, קטן ומשוגע, בלתי צפוי' כך מתאר לוטי את החתולה הראשונה.
כאשר החתולה הראשונה בת חמש פוגש לוטי את 'גברת מושמוש הסינית' חתולה שנייה במעונו של מר פייר לוטי'. הוא פוגש בה בסופה של מלחמה באחד מערבי הקרבות שהיו שכיחים באותה תקופה. החתולה מוזנחת ופצועה. לוטי נקשר אליה והיא מתגוררת שבעה חודשים בתא האפלולי שלו על אניית מלחמה. בסוף החורף מביא אותה לוטי לביתו בצרפת.
החתולה הראשונה שבעה ובריאה בשונה מהשנייה החדשה שהיא רזה ופרוותה אכולה במקומות מסוימים.
במפגש הראשון שלהן שתי החתולות רבות ולוטי נאלץ לשפוך עליהן קנקן מים כדי להפריד ביניהן. לאט לאט החתולות נקשרות אחת לשנייה ומראות חיבה ונוצרת ביניהן ידידות אוהבת.
לוטי כותב בשפה רגישה ורואה בחתולות את נשמתן מתגלה במעמקי עיניהן.
הזמן עובר הסיפור נגמר וכעבור עשר שנים מתחילת הסיפור לוטי מתאבל על תקופה ארוכה מלאת עצב, יופי, רוך ואהבת בעלי חיים ובני אדם.
הסיפור ראה אור לראשונה ב-1907.
הספר נפתח במבוא קצר שכתב ראובן מירן מו"ל הוצאת נהר ספרים בה יצא הספר. במבוא כותב מירן על פייר לוטי שנולד ב1850 ומת ב1923.
את הספר תרגמה מצרפתית מיכל אילן. בספר יש 95 עמודים.
אהבתי מאוד את הספר הנוגע ללב הזה. לוטי כותב בצורה רגישה, מכבדת ומלאת עצב. הוא ניחן בנפש רגישה הרואה בחתולים יצורים מיוחדים אותם הוא אוהב מאוד.
תודה לראובן מירן מו"ל נהר ספרים ששלח לי את הספר המיוחד הזה.
מומלץ מאוד לכולם!!!.

















