ביקורת ספרותית על שליטה מוחלטת מאת דיוויד באלדאצ'י

---

משתף סקירה שכתב אבי:

הספר הופיע באנגלית ב 1996
בולדאצ'י (BALDACCI) הנו סופר פורה שכתב עשרות ספרים בסדרות שונות, בהן הדמות המרכזית או זוג הדמויות המרכזיות משתנה. רובם תורגמו לעברית. את הספר קראתי באנגלית. הספר נשוא הרשימה אינו חלק מסדרה.
הספר עב כרס, למעלה מ 600 עמודים, כ 300 אלף מילים (בעברית 480 עמודים). הספר ארוך מידי, ועורך טוב היה גוזם בו - ומשפר את טיבו, בדומה לגיזום עץ פרי, הנעשה על-מנת לפתוח אותו לקרני השמש.

הספר מספר סיפור על רקע כפול או משולש:
ברקע הראשון הוא מספר לנו על עולם המחשוב והמרשתת, כפי שהיה במועד כתיבתו בעשור האחרון לאלף הקודם, לפני פריצתה של "חברת הפירות", הלוא היא אפל. כבר אז, המרשתת הייתה "המלכה", וכפי שהמחבר מעיר בסוף הספר:
"AS THE WORLD'S COMPUTERS BECOME INCREASINGLY linkED INTO GLOBAL NETWORK..."
גם החזון של חלק מאנשי הענף (אני שונא את המילה תעשיה בהקשר זה) בספר, מתואם לידע ולצפיות בעת כתיבת הספר.
נושא שני ברקע הספור הנו הבנק הרגולטורי של ארה"ב - (FDB - (FEDERAL RESERVE BOARD, הכלכלה האמריקאית בכלל, שוק ההון וכיו"ב.
הנושא השלישי, המופיע בעיקר בפתיחה, הינו ענף התעופה והפקוח הפדרלי עליו. לצורך העניין הסופר "המציא" מטוס נוסעים חדש, חברת תעופה שלא קיימת ועוד. כדי מתביעות משפטיות, הוא מבהיר במפורש שאלו פרי דמיונו.

בדומה לסופרים אחרים הוא מנצל נושאים אלה לפתיחת "אוניברסיטה פתוחה" להכלת הקוראים "הבורים" ולנפוח הספר. כאשר ישאלו את הקורא בפליאה: מהיכן אתה יודע מה זה "הפדרל רזרב"? הוא בטח ישיב: "לא מרחצה משותפת באמבטיה עם החתיכה שמסבירה היכן למדה אנגלית, אלא מספרו של דיויד בולדאצ'י!"

בולדאצ'י מרבה להשתמש בראשי תיבות. שימוש בראשי תיבות היה פופולרי בברית המועצות לאחר המהפכה. כשנוהג זה חדר לעברית, המשורר שאול טשרניחובסקי כנה אותו "בולשביזציה של השפה". אולם, רק לעתים בולדאצ'י מוסיף הבהרה מה הפירוש. ייתכן שאינו טורח להוסיף, כיוון שמניח הנחה, שאינה בהכרח מבוססת, שהקורא מכיר את הפירטש. הדבר בולט במיוחד כשראשי התיבות הנם מקצועיים. למשל מה פירוש TIPS? הפעם הוא מסביר זאת בגוף הספור: TRILION INSSTRUCTIONS PER SECOND - "אלף מיליארד הוראות בשנייה". כל זאת בהקשר למחשבים. איני יודע כיצד הסתדרתי בחיים בלי לדעת את הפירוש. המילה טיפס, מצאה חן בעיני, טיפ טיפה. בשל כך בחרתי בה כדוגמה.

הדמויות המרכזיות הנן אנשי-על. איש ה FBI החוקר את התעלומה גובהו 190 סנטימטר. למרות גילו המתקדם הנו חזק בצורה יוצאת דופן. הוא חכם מאד. גובה של הדמות המרכזית הנשית הוא "רק" 180 סנטימטר. שערה בלונדיני טבעי ועיניה ירוקות. יפיפייה. מספר דמויות הנן אשפי מחשבים. גם הרעים, לעתים הם רעי-על.

המחבר מטיל חשדות על ימין ועל שמאל. סברתם שאתם יודעים מי הוא החשוד המרכזי? אז סברתם. הא לכם עוד חשוד. שפע החשודים אינו מפריע למחבר לערוך מספר מהפכים. העלילה מתפתחת בקצב החקירה. כשהמחבר חושף עוד טפח, החוקר המרכזי משנה את דעתו. למחבר הרבה שפנים בכובע. הצלחתי לנחש מי הם החשודים המרכזיים, לא את כולם.
הבנתי שהעלילה תסתיים ב"או קיי קוראל". לשכחנים - "או קיי קוראל" הנו מערבון קלאסי, בהשתתפות השחקנים האהובים, ברט לנקסטר וקירק דאגלס והושמע בו הלהיט של דמטרי טומקין - "אן קיי קוראל". בסוף הסרט עומדות זו מול זו שתי שורות של אקדוחנים, הטובים והרעים להתמודדות. בדרך כלל בספרי מתח הטוב נופל לפי פחת, מספר עמודים לפני סוף הספור. אולם הוא מצליח להיחלץ, לפתור את התעלומה ופעמים רבות לזכות בנערה. הסוף הנו בנוסח "או קיי קוראל", אולם בשל הבדלי התקופה והמיקום, כמובן אין התמונה העתק. לא אגלה לכם באם הדמות המרכזית זוכה בנערה.

הספר טוב בסוגו, קריא, מותח ולא מעצבן. קצת ארוך מידי. מומלץ לחובבי הסוגה.

6 קוראים אהבו את הביקורת

אהבת?

» ביקורות נוספות של עודד
» ביקורות נוספות על שליטה מוחלטת