הביקורת נכתבה ביום שני, 26 באוקטובר, 2020
ע"י עודד
ע"י עודד
משתף ביקורת ספר שכתב אבי:
איני בטוח באם זו פעם ראשונה שאני קורא את הספר. אפשר שבפעם הראשונה קראתי אותו בשפת המקור. זה יתרונו של קשיש שזכרונו לקוי. קריאה חוזרת של קשיש כקריאה ראשונה. איני סבור שיש מקום לקריאה חוזרת של הספר לבעלי זיכרון שכיח.
הספר הוא הרביעי בסדרה "שון קינג ומישל מקסוול".
הסיפור הנו אופרת סבון או טלנובלה, שכן יש לו סוף. העלילה נסובה סביב מספר משפחות בעייתיות במקביל, בכסות של חקירת עבירות פליליות.
סיפורם של הטובים והרעים, מסופר במקביל- פרק קצר, ולעתים שניים, על משפחה אחת, ולאחריה על אחרת, לסירוגין. בין הטובים לבין הרעים, יש דמויות ביניים. מעניין שמחד גם הטובים אינם "טלית שכולה תכלת", ומאידך, גם בין "הכתמים" המכסים את הרעים, חולפים קרני אור.
לטעמי הספור אינו ממוקד. אין הוא בא לייצג דור, או חצי דור. אין הוא בא לספר על החטא ועונשו, למרות שאין כל זה מפריע למחבר לשלוף כובעים מהשפן, מידי פעם.
הספר מומלץ רק למכורים לבאלדאצ'י, או לאוהבי טלנובלות
10 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
10 הקוראים שאהבו את הביקורת