ביקורת ספרותית על חיי השקר של המבוגרים מאת אלנה פרנטה
הביקורת נכתבה ביום שבת, 3 באוקטובר, 2020
ע"י יוסי נינוה


הספר מתחיל בסערה ומצדיק את שמו: מתגלה מערכת של שקרים וחיים כפולים של מבוגרים-הורים (לא אחשוף יותר...)
מתגלה הדודה המכוערת-המרשעת-הסכסכנית כביכול, אך הישירה הבוטה המסקרנת.
ודמותה של המספרת "ג'ובנה" שהיא מעין: "הברווזון המכוער" - שחיצוניותה - מכוערת, אך תוכה תמימה וברה.
וישנה העיר נאפולי המתגלה ביופייה וכיעורה באחת.
אבל אט אט מתפוגג הקו המרכזי של הסיפור, וחלקו השני הופך לסיפור על חיי הדור השני: נערים ונערות המתבגרים על כל בעיות הנעורים, שיחות רבות בין הנערות על חוויותיהן ומאווייהן - וכאן מתחיל הספר להיות משעמם מעייף וחסר כיוון.
המשכתי בקריאתו וסיימתי רק מתוך כבוד לסופרת ולספר.
15 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מורי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
אני לא בטוח, בת-יה. אבל גם מהומה על לא דבר צריך לכתוב בכשרון ב-1747 עמודים. העבירה לי את הזמן יופי בסגר הראשון.
בת-יה (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
סופרת של "מהומה רבה על לא דבר".
מורי (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
ימי הנטישה היה בהחלט הגרוע בספריה. היסטרי לגמרי.
(לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
מתחיל בסערה, אבל אט אט מתפוגג הקו המרכזי ומתחיל להיות משעמם, מעייף וחסר כיוון - נשמע כמו אלנה פרנטה קלאסי. סופרת אניגמטית-משהו, חוץ מ"ימי הנטישה" (המוצלח למדי) נטשתי את כל האחרים שלה שקראתי. נראה שאמנע גם מזה. תודה לך.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ