ביקורת ספרותית על פאני היל מאת ג'ון קליילנד
ספר מעולה

---

לפני הכל, ברצוני לספר שעשיתי הזמנה מיוחדת לספר הזה, וקיבלתי עותק אמנם לא משומש, אבל מצהיב, שדפיו באיכות ירודה, כגון ספרי האנגלית המוזלים.
העותק הוא מ 1986, בהוצאת "דמה", ומפיצה אותו "מודן". דרך האתר bookme ראיתי שהוא אזל בהוצאה, אבל בכ"ז ניסיתי, ואולי היה לי מזל מיוחד להשיג אותו.

מתוך המבוא:

הספר המקורי הראשון יצא ב 1749 כמהדורה פרטית ומיד לאחר הופעתו הפך לרב-מכר ותורגם לעשרות שפות. הסופר לא זכה להנות מפירות ספרו, אך המו"ל שלו הפך לאחד מעשירי לונדון בזכותו.

למרות שהספר הינו אירוטי במהותו, לא אסרו השלטונות על הפצתו, וזאת עקב איכותו הספרותית. לאחר מותו, התגלה כי שנים ארוכות זכה ג'ון קליילנד לקבל גימלה שמומנה ע"י חוגי הכנסייה וחבר אצילים אנגליים, וזאת בתנאי שלא יפרסם ספרים הדומים לפאני היל! האצילים שראו בפאני היל ספר המשחית את הנוער (למרות שהם עצמם ראו בו יצירה אירוטית למופת!), רצו לעצור את עטו השנון של קליילנד.

"פאני היל היא התגשמות חלומו האירוטי של גל גבר - אז והיום! היא עדינה, ענוגה, אוהבת, שומרת סוד, מונעת על ידי רגשות נעלים, אך יחד עם זאת מינית, חסרת מעצורים, פעילה בכל מיגווני הפעילות המינית, בעלת תיאבון מיני מפותח, חסרת רגשות אשם, מודה על שיאי פורקנה ומעריצה את הגבר וכלי זינו שהעניקו לה את תענוגה".


ועכשיו לביקורת עצמה:

כמובטח, האיכות הספרותית מעולה. הסיפור קריא, מעניין ואפילו נותן הצצה ללונדון של המאה ה-18. כשחושבים על תקופה זו שהשמרנות הקנאית לצניעות ובתולין היו מנת חלקם של כולם, מבינים עד כמה נועזת גברת פאני היל.

העלילה מתארת את קורותיה של פאני היל, מרגע שכיתומה תמימה וצנועה היא עוזבת את כפר הולדתה בגיל 15, ומגיעה ללונדון, דרך התאקלמותה התוודעותה למקצוע העתיק, החלפת
פטרונים, אהבות, ועד נישואיה לאהובה.

הספר הוא בעצם מכתב אחד ארוך בו היא מתארת את קורותיה למדאם כלשהי, והו מתוארים רגשותיה, כולל התרגשויותיה השונות, התאהבותה, חרדתה, בהלתה, הנאתה, תשוקותיה, בעיקר תאור מפורט של תחושותיה הגופניות בעת מגע זה או אחר.

פאני היל שומרת על לשון נקייה, מה שמוסיף לה חן רב, ושומר על עדינותה כאשה רכה, על אף תשוקותיה למין. היא אינה נימפומנית, אלא פשוט חסרת עכבות ויודעת להנות ממה שהיא יכולה לקבל, ואינה מתביישת בכך.

דמותה מספיק עגולה כדי להיות ברמה ספרותית טובה, ומספיק שטוחה בשביל לא להיות דמות אופי שתאיב על קלילותו של הספר ומהותו האירוטית. המידתיות טובה, שכן אינו מנותק מרגש לחלוטין, ולכן נשאר אירוטי ולא פורנוגרפי, אך בה בעת, לא יותר מדי אישי, והדרמה לא משתלטת על הסיפור.
אפילו אורך הספר מדוייק!

אמנם הלשון נקייה, וישנם דימויים חביבים לאברי המין ופעולותיהם, לדוגמא: "הספינה הושקה למים", "הוא היה כותש בערוגתי" או "כסוס מירוץ, המגביר את דהרתו ככל שמתקרב הינו למטרתו, היה אהובי. קצר רוח ונמרץ, פירקד אותי על גבי, הציב את הכר מתחת לאחורי, ואז שלח מבט אחרון, והביא את איברו האיתן אל מול פיתחי, מחכך את ראשו בבשרי, כאיל המחפש את הפתח בחומה... ובהדיפה אדירה, נע אל תוכי, עד כי נעלם כליל..."

אמנם זה יפה, אבל התאכזבתי לגלות שהתיאורים חוזרים על עצמם בכל ה"אינטראקציות", יש אך ורק מין בתנוחה המסיונרית, פעם אחת 3 זוגות שעושים את זה לפי התור לפני השאר, וזהו. עם זאת, זה מספיק מסוגנן, יפה ומגוון כדי להיות שווה קריאה.

» ביקורות נוספות של פיית הספרים
» ביקורות נוספות על פאני היל