ביקורת ספרותית על חדשות האהבה מאת חאפיז
ספר טוב

---

אמנם אני משושן, שנמצאת קרוב מאוד ללב הפועם של השירה הסופית, אך מה לעשות. לצערי או לשמחתי (תלוי באיזה רגע שואלים אותי) נולדתי כמה מאות שנים אחרי חאפיז, המשורר הסופי בן המאה ה14 משיראז, היא עיר הגנים הפרסית. כך יצא שרק בשנה האחרונה גיליתי בתענוג הולך וגובר את השירה הסופית. בשונה מן השירה המוכרת, בשירה הסופית אין נסיון להתחכם, להתקשט או להדהים. השירה הסופית מינימליסטית באמצעיה הצורניים, בערך כמו אסתר המלכה למול הגאי סריס המלך שומר הנשים. המבע שלה פשוט, כביכול. סוד פשטותו הוא סוד הדהמתו.
חאפיז, למשל, פוער פה ענק בשירתו לאהבה. אהבה שהמושא המרכזי שלה הוא האהוב - האל. האופן שבו חאפיז פונה לאלל'ה כמעט ולא שונה בדבר מתשוקה אירוטית עזה בין אהובים, ואמנם קל להתבלבל ונראה שזה בהחלט מה שחאפיז מזמין אותנו לעשות. חאפיז חוגג את החיים. בריקוד, בשמחה על עצם קיומם, מבלי לבקש הסברים מפורטים, מידע על הימצאותו של האל או תיאולוגיה מובנית ומשכנעת. הוא שיכור מאהבה ומשמחה ואצלו, כך הוא מבטיח באחד השירים, היין אף פעם לא נגמר.
לקרוא את חאפיז במהלך הקורונה היה לפעמים כמו לקבל פוסטים מעצבנים במיוחד על ההזדמנות לגילוי עצמי והארה הודות למגיפה עולמית (צר לי, אך פחות כוס הקפה השחור שלי). אבל בשונה מהם, תמיד פתחתי אותו שוב. הוא נכנס ללב בלי לדפוק ולחכות לתשובה, וכן. יש בו חן בלתי אפשרי לעמוד בו, וגם טונות של אהבה. אני חושבת שבעומק אין שם שיפוטיות כמו שיש שם מן חיוך סלחני שמזמין להבין שאם עשר פעמים נפלת לאותו בור, אולי כדאי הפעם ללכת בדרך אחרת. לא מתוך נקמנות חינוכית, אלא מתוך רצון לחסוך לי כאב. אז אולי. מבטיחה לשקול, גם אם הבור שוב ינצח בדרבי.

כמה מילים על התרגום. לא עפתי על התרגום של חאפיז כאן ב"חדשות האהבה". התרגום הוא בעצם תרגום מאנגלית ולא תרגום ישיר, אולי גם זה משפיע. מציעה לכם ללכת לקרוא את תרגומיו של דניאל לדינסקי, אמנם הם באנגלית, אבל כבר הבטחתי לכם שפה יחפה ובלתי מתחכמת. נראה לי לא תתחרטו. ומקסימום סאמר סקול בחינם. אם כבר יש פרסים בסביבה וקורונה בעולם :)

ממליצה!

» ביקורות נוספות של זרש קרש
» ביקורות נוספות על חדשות האהבה