ביקורת ספרותית על שלוש נשים מאת ליסה טדאו

---

כל כמה חודשים יש איזה ספר שעומד במרכז סערה ויש דיבור סביבו. כמו הספר הזה. לעורר באזז סביב סקס זה נורא קל. כי סקס תמיד מעורר סקרנות ויוצר עניין. כמעט כל מה שקראתי על הספר הזה היה שלילי, ואז קראתי שתי סקירות חיוביות שהציתו בי סקרנות ואמרתי יאללה.
אז כבר מתחילתו נתפסתי. ליסה טדאו עשתה תחקיר של כמה שנים לפני שכתבה את הספר. היא יצאה למסע בארה"ב בחיפושים אחר סיפורים על תשוקה. אהבתי לקרוא בפתח הדבר כמה מן התובנות שהיא מעלה שם.

"בעוד שמנועי הגברים השתנקו עם דעיכת זיקוקי האביונה, אצל נשים, כך גיליתי, העסק לעיתים קרובות רק התחיל". (עמ' 15)

מגי, לינה, וסלואן הן שלושת הנשים בהן עוסק הספר.
מגי היא תלמידת תיכון בת שבע עשרה מעיירה בשם פארגו בצפון דקוטה. את שיעורי האנגלית מלמד המורה ארון נודל. הוא נשוי ואב לשני ילדים, אז מהבחינה הזו הוא לא ממש מציאה, אבל הוא גם סוג של מאגניב. יחסית צעיר, חתיך,נראה טוב, וכמו שאומרת מגי: כשאי אפשר לזכות בלוטו, גם כרטיס גירוד זה בסדר. ארון הוא מורה טוב. הוא תמיד נמצא שם בשביל תלמידיו. מגי מוצאת אצלו אוזן קשבת ורואה בו ידיד שתמיד שומע אותה ומייעץ לה. והיא פותחת את ליבה בפניו. אבל אז הגבולות מתחילים להיטשטש. זה כבר לא מורה ותלמידה, זו נערה צעירה מול גבר בוגר.

לינה היא בחורה נשואה ואם צעירה מעיירה קודרת מאינדיאנה . היא נשואה לאד, וחייה נעדרים אינטימיות וסקס. נראה כי לינה ואד חיים על שני נתיבים שונים שאין ביניהם נקודת מפגש. יום אחד פוגשת לינה באהוב נעוריה מהתיכון, ושם מתחיל השינוי בחייה.

והאישה השלישית היא סלואן, הנשואה לריצ'רד. הם מרוד איילנד, בעליה של מסעדה משגשגת כשריצ'רד הוא השף המוערך וסלואן המארחת. לזוג שתי בנות, ומאחורי התדמית של הזוג הנוצץ והמצליח חבויים דברים נסתרים.

שלושת הנשים הלכו עם התשוקות שלהן עד הסוף. אבל יש משהו מתעתע בתשוקה. המצב האידאלי זה כשהיא באה בצירוף של עוד משהו. נגיד עם אהבה זה שילוב מוצלח. אבל כשהיא באה לבדה חוקי המשחק משתנים, והגבולות צריכים להיות ברורים. קשה לה להתקיים לבדה. היא צריכה את המשהו הנוסף להסתמך עליו, להיאחז בו. כשאין לה את זה היא תצמח פרא. היא חייבת את האיזון.

הנשים האלו הלכו עם התשוקה, אבל היא היתה רק הצינור. מה שהניע אותן היו דברים אחרים, רגשיים יותר. היתה שם היזדקקות, היתה שם נואשות והרבה בדידות, היה צורך שבא ממקום עמוק. התשוקה היתה רק העטיפה החיצונית, זו המנצנצת והמפתה שרוצים לשים עליה יד. אבל כשקורעים אותה, מתגלות מתחת עוד עטיפות. מהסוג הפשוט יותר, פחות זוהרות, אבל הן אלו שמחזיקות את כל החבילה.

אהבתי את הכתיבה ואת הדמויות כשלכל אחת מהן התחברתי ממקום אחר.

» ביקורות נוספות של dina
» ביקורות נוספות על שלוש נשים