זבלאנושי הוא לא ספר חדש ולמעשה זה רעיון בן כמה עשורים .
כשסיפרתי לאמא שלי בזמנו עליו היא כל כך הזדעזעה שהיא כמעט גירשה אותי עם מטאטא מהבית , אבל ככה זה בהתחלה . תמיד יש זעזוע קל .
אז מה זה זבל אנושי , פשוט מאוד קקי ופיפי .
המדריך מלמד שאפשר לקמפסט כמעט כל דבר [ הדבר הוא על כמעט ] ואיך ליצור קומפוסט איכותי מהקקי והפיפי שלנו .
הספר הוא למעשה קפיצת דרך מהסיר של נפתלי שלימד אותנו בזמנו שקקי עושים בסיר ולא מורחים על קירות הבית כפי שאחדים בנינו [ מודה באשמה ] עשו אי שם בגיל שנה וחצי .
אז איך הספר עובד , פשוט מאוד - הספר בנוי בצורה הדרגתית
הספר נותן את הסקירות המיקרוביולוגית
את הסקירות האקולוגיות
את הסיקרות החברתיות
ולאט לאט כמו יין מבעבע מגיע לעיקר
תהליך ההנדסה .
המחבר שהוא גם סוג של ניסוי וטעייה שידרג את הספר הזה והכניס בו עצות מעניינות לפחות בכל הקשור להנדסה עצמה על סמך ניסיון שלו ושל חבר'ה משוגעים לדבר ולכן הוא בגדר הטוב שבינתיים .
בין היתר נשאלות שאלות למה צריך לקמפסט את הקקי והפיפי שלנו ? מה רע להם אי שם בביוב . אז זהו שמים הם משאב יקר - מדינת ישראל לא התברכה במים ועל כל סוויץ' על ידית בשירותים אנחנו נפטרים מכמה ליטרים טובים שיכולים להיות משונעים לצרכים יותר יעילים , מה גם שישראל עברה להפקת מים בשיטה של אוסמוזה הפוכה וגם היא צורכת חשמל .
אז אם אפשר לעשות משהו טוב למען משק האנרגיה אני בעד .
התשובה לכל הדעות היא שזה מכרה זהב - חנקן ומספר מינרלים אחרים יכולים להיות מנוצלים בצורה יותר אפקטיבית מאשר אותם דשנים יקרים שמיוצרים בצורה זוללת אנרגיה וכזו שהורסת את משאבי הטבע ,
וכמו כל זהב ראוי לנצלו למטרות טובות יותר .
נשאלות שם שאלות חשבות - עד כמה ניתן לסמוך על השיטה הזו בצורה הזו בכל הקשור לגידול ירקות ופירות גינתיים וגם שם יש תשובה מעניינת - לא ניתן במאה אחוזים.
בזמנו ניסתי לקמפסט את צרכיי עד שאבי הציב לי 2 ברירות או אשפוז בכפייה באברבאנל או גירוש עם מטאטא מהבית .
אז ניסתי ליצור מתקן קימפוסט בשטח הציבורי - משום מה גם זה לא עלה יפה ,
אגף התברואה שבעיר נוטה לנקות אצלנו פעם בחצי שנה אבל בכל הנוגע למתקני קימפוסט הם עם אצבע על הדופק .
כשהבנתי שרוב הסיכויים שיום אחד הקקי שלי יהפוך לדשן הוא כשם שיהדות התורה וש"ס יתמכו בנישואי גאים , זנחתי את הרעיון .

יחד עם זאת אני ממליץ לא לוותר , לקרוא את הספר ואם קראתם תנסו . למען הסביבה .