ספר לא משהו

הביקורת נכתבה ביום שלישי, 21 בינואר, 2020
ע"י ראובן
ע"י ראובן
הציפיות היו גבוהות למדי נוכח המחמאות להן זכה הספר.
סטאר קרטר היא נערה שחורה החיה בשכונה שחורה, גרדן הייטס, בת למשפחה נורמטיבית. ערב אחד היא וחבר הילדות קאליל יוצאים ממסיבה, הוא נוהג כששוטר לבן עוצר אותם. לפי הדרכת הוריה ידיה גלויות ובלי תנועות פתאומיות.השוטר דורש מקאליל לצאת מהרכב והוא נורה למוות לעיניה בגלל תנועה פתאומית ומה שבטעות נראה לשוטר נשק. סטאר המומה ומבועתת ובזמן ההמתנה לאמבולנס השוטר מכוון אקדח אליה.זעם ומחאות בשכונה.
הטראומה מחזירה אותה לגיל עשר כשחברתה נורתה למוות לעיניה בירי אקראי מרכב חולף.
השכונה קשה. סחר סמים, נרקומנים ועבריינים המסוגלים לפגוע ביריביהם. עולם עם משמעות לקעקועים, שייכות לכנופיה וכינויים. ירי מדי פעם כולל על ביתה לאחר פליטת פה פומבית על סוחר סמים גדול. קודים וכללי עשה/אל תעשה.עגה שחורה בה 'צריך' ו'צריכה' הם 'צְך' ו'צְכה', 'לוידע' (לא יודע), 'משו' (משהו). הרבה 'פאק' ו'שיט'.
סטאר לומדת בהשקעה לא קטנה של הוריה בבית ספר נחשב ואחת משני השחורים בכיתתה ויש לה חבר לבן, סוג של אירוניה.
ריאיון טלוויזיוני איתה מכה גלים בתקשורת ומהומות מקומיות גורמות לעוצר ברחובות.
היא נקראת להעיד בבית משפט על אירועי הלילה ההוא לצורך מתן גזר הדין לשוטר שמחולל מהומות קשות כולל הצתות המזכירות את פרשת רודני קינג בזמנו.
אממה, הספר הכתוב בגוף ראשון אינו מתוחכם בתוכן וסגנון. אין באמת זעקה וכאב אמיתי על אפלייה וקיפוח השחורים והמחיר הקשה שמשלמת סטאר על חשיפת המקרה למרות הכתרים שנקשרו לו בעניין. רובו נסוב סביב היום יום. כדורסל ומחשב, ארוחות וברבקיו, שיח מתבגרים, בית הספר, טאמבלר וריבלוג, עבודת הוריה, האווירה בשכונה ובבית הספר והקשרים במשפחתה ועם שכניהם. המוטיב של תחושת קיפוח ושווים פחות בעיני החוק ובכלל, האצבע הקלה של שוטרים על ההדק מול חשוד שחור קיים אבל אינו מרים ראש וחריף כמצופה. הולך לאיבוד -אפשר לומר- ב'מסביב' (את חלקו קראתי ברפרוף) והספר ממש לא מספק את הסחורה.
ההתנגשות בין העולמות של סטאר החיה בגטו שחור ולומדת בבית ספר לבן לא משכנעת.
אין בספר משהו מרשים שיגרום להרהר בו לאחר הסיום.
"רומן עוצמתי מכה ומהפך קרביים" זה ממש לא.
שם הספר בא משיר ראפ THUG LIFE (חיי בריון) THUG-the hate you gave
16 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
ראובן
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
חני-חשוב או לא,התחושה היא שהספר לא מתמקד בזה.
יש את הכאב של סטאר על קאליל שנורה לעיניה.
עימותים בבית ספרה עם חברות לבנות. מהומות בשכונה על רקע המקרה. אבל המון 'מסביב' וכתיבה חסרת תחכום שאיכשהו מעמעמים את זה. |
|
חני
(לפני 5 שנים ו-8 חודשים)
נשמע כמו סרט אמריקאי על רקע גזעני.
נושא סופר חשוב בכל עת.
|
|
ראובן
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
האפלייה עדיין קיימת,זה גם עניין מקומי והקשר.
יותר בדרום.
פרשת רודני קינג היתה לפני פחות מ-30 שנה שבקנה מידה היסטורי זה מעט.כזכור השוטרים המכים זוכו. ועדיין האצבע קלה יותר על ההדק כשהחשוד שחור. קיימת או לא-הספר הוא על זה (המחברת שחורה) אבל לא ממש המוטיב. הנסיון לכתוב ברוח התקופה ודרך עיני בת 16 לא צלח. |
|
בת-יה
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
ואולי זאת האמת: שאין היום כבר אפליה ממשית בארצות הברית,
ולכן גם לא צריך מחאה של ממש. מי שדואג לשמר את האפליה הם אנשי הכנופיות. אנשים שברגע שאתה לא מסכים איתם - יורים בך. ועל הירי מהסוג הזה אף אחד לא עושה הפגנות בגלל הפחד. נכון שיש כמה צרי מוחין - הם נמצאים בכל מקום, תמיד נגד מישהו שונה, אבל הם בדרך כלל במיעוט. |
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
מסכים.
|
16 הקוראים שאהבו את הביקורת