הביקורת נכתבה ביום שני, 21 באוקטובר, 2019
ע"י שושנה
ע"י שושנה
קניתי את הספר בחפץ לב, מתוך רצון כן לפגוש ולהעמיק להבין. פתוחה אף לרגש של אמפתיה. הטעם הוא של החמצה. שלל דמויות המוגשות כמו כדור של חוטים קצרים שהמקום [זיתוניא] מקשר ביניהם באופן סתמי כלשהו. הספר לא מתרומם במקומות שאפשר היה להשיאו, למשל באמצעות משפטים מן השירה הערבית ששמות משורריה זרועים בו וכידוע היא מפוארת חריפה ומרשימה; העלילות המופיעות במקטעים אינן מעניינות כי אינן מתפתחות ואינן נוגעות במעמקי הנפש לרבות על רגש התסכול שכלל התושבים בעיירה, המיצגת את האוכלוסיה הערבית, חווה. הקורא מדשדש בתמונות שעולות מהמילים ומסיים לקרוא, בידעו שהיתה כאן קרקע טובה לאמירה חשובה והן הבמה וכן המסר - הוחמצו.
9 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
כרמלה
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
תודה יסמין.
מאד רציתי לקרוא את הספר. הסקירה שלך וסקירות נוספות שקראתי מסמנות אותו כספר מאכזב, ולכן אמנע. |
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
מסכים עם חני.
מאמין שספרות היא פלטפורמה מתאימה לגולל את הנרטיב של החברה הערבית, שמהווה גם היא חלק מהמרקם החברתי בו אנו חיים.
אפשר לראות בה הזדמנות לקיום דו-שיח מכיל וסובלני בין הצדדים. צר לי שחווית הקריאה בספר לא סיפקה את המיוחל. |
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-10 חודשים)
חבל שכך.
טוב שיהיו אמירות מכל הגוונים שמרכיבים
את החברה שלנו. |
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
