ביקורת ספרותית על חמישייה צרפתית - ורן, פרוסט, בלזק, זולא, פראנס - אנתולוגיות # מאת כללי

---

לפנינו אנתולוגיה המקבצת חמישה סיפורים מאת גדולי הסופרים של צרפת במאה ה-19.
ז'ול ורן הנפלא, בסיפורו "יום בחיי עיתונאי אמריקני ב-2889", חוזה באופן יוצא מן הכלל את אופי התרבות האנושית כפי שיראה במאה ה-29. מדובר בפנטזיה כמו-תיעודית, המהללת את הקידמה בה חיים בני האדם בתקופה המדוברת. ורן מתאר יצירות והמצאות חדשות שהגו אנשים רבי השראה, ומתמקד בעורך מהולל של עיתון בשם "חדשות כדור הארץ", אשר במהלך יום עבודתו פוגש אישים נכבדים רבים ומקבל החלטות גורליות, חברתיות, כלכליות ומדיניות. תוך כדי כך מתייחס המחבר לנושא הנישואין והזוגיות, בצורה עדינה ומרומזת למדי, שהרשימה אותי מאוד. הסיפור כתוב בכישרון רב והמחבר נוקט בסגנון לשוני מעט דיווחי, בהתאם לנושא חיבורו.
זהו סיפור טוב מאוד וחכם, לא נהניתי ממנו כמו מאחרים של הסופר, אך בהחלט מומלץ, ולו רק כדי ליהנות מכושר המצאתו המופלא של ז'ול ורן.
"לפני הלילה" הוא סיפור קצר של מרסל פרוסט. אישה הנוטה למות מתוודה בפני גבר, ידיד או מאהב – לא ברור, על שני סודות שהיא שמרה מהעולם. האחד נוגע לאהבה רומנטית, והשני למצב הרפואי שלה. הסיפור נמסר לקורא מפיו של הגבר המאזין לאישה זו, ומתאר את הערצתו ואהבתו אליה באמצעות השיח ביניהם והרגשות שעולים במהלכו. הסיפור קצרצר אך מענג ומרגש מאוד, הוא כתוב באופן מעניין וקולח, ומעלה נושאים חשובים בתחום התשוקה האנושית. פרוסט עורר את הערצתי כשקראתי את הסיפור הזה; כשתגיעו אליו, תבינו מדוע.
הבא בתור הוא מן מאמר שכתב בלזק, המתאר חמישה חומרים ממריצים שצורכת יותר ויותר החברה האנושית בעת המודרנית, ומשפיעים על חייה יותר ממה שהיא יודעת: אלכוהול, סוכר, תה, קפה וטבק. בלזק מלמד את אפיוניהם של החומרים, מסביר את תולדותיהם, מהן השפעותיהם הפיזיולוגיות על גוף האדם והשלכות השימוש בהם על האדם.
מלבד עניין מסוים בהשקפתו של המחבר על חומרים נפוצים אלה, שאת חלקם אני אוהבת וצורכת בעצמי, לא הצלחתי למצוא עניין ספרותי בחיבור זה. היה בו דבר מה משעשע, ונבואי, אך גם מעט מן הטרחנות.
לא כך הדבר בנובלה המאלפת של אמיל זולא, "בעבור לילה של אהבה", שיצאה כבר כספרון נפרד בהוצאה אחרת, תחת הכותרת "תמורת לילה של אהבה".
מדובר בפרוזה מצוינת, המתארת את ז'וליאן, גבר צעיר כבן 30, גדול וכעור למדי, אדם בודד המוצא לעצמו תחביב בנגינה על חליל כל לילה בחלון חדרו. מול ביתו של ז'וליאן עומד בית-עשירים גדול, ביתה של משפחת רוזנים.
ז'וליאן מתאהב בתרז בת העשרים, בתם של הרוזנים מהבית ממול, אך הנערה היפה לא מעיפה לכיוונו יותר ממבט. יום אחד מסתבר שקרתה טרגדיה בחדר השינה של תרז, וכעת אהבתו של ז'וליאן תעמוד במבחן: האם יעלה בידו לשתף פעולה עם תרז בסודה הנורא ולמלא את מבוקשה המזעזע? ואם כן, באיזה מחיר?
זהו סיפור מצוין, חכם מאוד, המפגין את כתיבתו המושלמת של מחברו ואת הבנתו המופלאה בנפש האדם. הוא עוסק בנושאים פסיכולוגיים מרתקים, כמו ההערצה ללא-מוכר והמשיכה האירוטית דווקא למה שעלול להזיק ולפגוע, בניגוד לציפייה הרווחת מחיי האהבה שיהיו ענוגים, בטוחים, רכים.
זולא מתאר אהבה קשוחה, "סוטה", ומנגיד את הדמויות זו לזו באופן שלא מותיר מקום לספק.
הסיום הבלתי נמנע, כה עצוב ויחד עם זאת הגיוני מאוד, חכם באופן מעורר הערצה.
תרגום זה לנובלה המדהימה הזו פחות טוב בעיני מהתרגום שקראתי בעבר, אך הוא קריא מאוד והעברית יפהפיה.
הסיפור האחרון והחביב בסוף האנתולוגיה הוא "נציב יהודה", שנכתב על-ידי אנטול פראנס. המקום הוא רומא העתיקה, המאורע הוא מפגש בין שני רעים ותיקים: פונטיוס פילאטוס ואייליוס למיה. פילאטוס כבר זקן, וגם למיה אדם מנבוגר, והם מעלים יחד זכרונות מימי כהונתו של פילאטוס כנציב יהודה, ודנים ב"שאלת היהודים" ובסוגיות נוספות.
סיפור נפלא הכתוב היטב, מעניין ומחכים, ונוקט בגישה חומלת כלפי העם היהודי. נהניתי לקרוא אותו.

» ביקורות נוספות של MishaEla
» ביקורות נוספות על חמישייה צרפתית - ורן, פרוסט, בלזק, זולא, פראנס - אנתולוגיות #