ביקורת ספרותית על נער החידות ממומביי מאת ויקאס סווארופ
בזבוז של זמן

---

יש לו חזות מטעה של ספר ריאליסטי, קשה, מעניין, בעל אמירה בעלת משמעות כלשהי, אך הוא לא עונה לאף אחת מהציפיות. הוא אומנם קליל, מאוד הוליוודי בדרכו- ולא פלא שזכה כעת בגלובוס הזהב, עטיפת קפיטליזם בצלופן יפה תמיד עבדה - אבל חוסר האמינות והמציאותיות שלו מפריע, מאוד. אז מעבר לכך שניתן לקרוא אותו תוך כמה שעות בלי לחשוב יותר מדי, ואולי, אם יש לכם בטן ממש רכה ועיניים שרק דומעות למראה הומלס, אז הוא ירגש אתכם, אך אין בו שום דבר מעבר לפילוספיית חיים נדושה שתוכלו למצוא ב"הסוד". ואותי הוא לא ריגש מחמת המלאכותיות וההאפי-אנדיות שגדושים בו. אני לא מצפה שסיפור על חיי העוני בהודו ייגמר בהכרח רע, אבל מכאן עולה שהוא נגמר בהכרח טוב, ובאופן כללי טיפשי.
ועכשיו ברצינות, הוא נגמר במשפט בסגנון - "המזל בא מבפנים".
???

» ביקורות נוספות של מיקה
» ביקורות נוספות על נער החידות ממומביי