קצת קשה לכתוב חוות דעת חיובית על אדם שכתב על היטלר "הוא היה לוחם למען האנושות, ונביא של בשורת הצדק לכל האומות".
בשנת 1934 פורסם בגרמניה שהאמסון אמר שהיהודים תופסים יותר מדי מקום בכלכלת גרמניה וזכותה להלחם בהם ולהרחיק את היהודים.
לעניננו אתנתק מהצד הפוליטי של המחבר ואתייחס לספר בלבד.
הרומן הזה יצא לראשונה ב-1921 בתרגומו של פסח גינצבורג. ההוצאה הזו יצאה ב-1978 ותרגומה נערך מחדש על ידי יותם ראובני והותאם לשפה העברית בת ימינו, תוך שמירה על רוח התרגום המקורי. ב-1986 יצאה הדפסה שניה. לטעמי התרגום נשאר ארכאי ולא עושה חסד עם הספר, בתרגום חדש ייתכן והקריאה הייתה מהנה יותר.
ויקטוריה הוא סיפור אהבה בין יוהנס בן הטוחן לויקטוריה בתו של אציל הכפר. הרבה ספרים נכתבו בז'אנר הזה של אהבות בלתי אפשריות בין מעמד נמוך למעמד גבוהה, ובעניין זה המסון לא מחדש כלום. אפשר לומר שאין כלל חדש תחת השמש גם בעלילה, כמו רוב הספרים בז'אנר גם הסיפור הזה משחק על רגשות הקיצון שלנו ועובר כהרף עין מאהבה לשנאה, מטוב לרע, מעשיר לעני וכמובן אי אפשר בלי כמה טרגדיות על הדרך. המסון משחק ברגשות שלנו כרצונו. לטעמי הסיפור קצת מאולץ ולא משכנע למרות שהוא כתוב טוב. תאורי הנוף והחיים הקודרים בנרווגיה בתחילת המאה ה-20 הם אחד הצדדים החזקים של המחבר.
מילדותו יוהנס הטוחן מאוהב קשות בויקטוריה וגם היא מאוהבת בו מילדותה, אך החיים חזקים משניהם ואהבתם לא ממומשת במשך שנים רבות. יוהנס מתבגר והופך לסופר בעל שם וקונה לעצמו מעמד חברתי וכלכלי וויקטוריה יורדת ממעמדה לאחר שאביה איבד את כל נכסיו. האם כעט יצליחו לממש את אהבתם? זאת תצטרכו לקרוא בעצמכם.
לאוהבי הרומן הרומנטי. שלשה וחצי כוכבים שעוגלו לארבעה.
