ביקורת ספרותית על ספר האושר - אושר מתמשך בעולם משתנה מאת הדלאי למה
ספר בסדר

---

לפני כשנה, בקדחת הפודקאסטים שתקפה אותי, הגעתי לפודקאסט אמריקאי שבו בכל תכנית ניסו שתי המנחות לחיות את חייהן לפי הכללים של ספר אחר שהגדיר את עצמו כ"ספר משנה חיים". וכך, בפרק אחד השליכו חצי מתכולת הבית, כי כך כתבה כוהנת הסדר היפני, ובפרק אחר הן עשו כל מה שעולה על רוחן מבלי להתחשב בדעתם של אחרים. הפודקאסט הזה, כמובן מתוך סרקזם, חשף אותי לכמות העצומה של ספרים שהתפרסמו בשנים האחרונות, שמתיימרים לשנות את חיינו אם רק ננהג לפיהם. ספר האושר (כותרת משנה: אושר מתמשך בעולם משתנה) הוא מאותם ספרים שמציעים להביא אושר לחיינו, כי אם הדלאי למה ודזמונד טוטו הצליחו, אז למה לא אנחנו?

כותב הספר, דאגלס אברמס, ראיין ארוכות את מנהיג העם הטיבטי והארכיבישוף הנודע דזמונד טוטו מדרום אפריקה, במהלך שבוע חגיגות יום הולדתו השמונים של הדלאי למה שנערך בדרמסלה. מתוך דבריהם, ניסה אברמס להדגיש נקודות שיכולות להסב אושר לקוראי הספר (למשל - מדיטציה, התנדבות, ראיית החיים בפרספקטיבה) ולכוון לנוסחאות שיכולות להיות רלוונטיות לכל אדם. יחד עם זאת, רוב הספר הוא מלל לא מאורגן, שהחשיבות שמוענקת לו יוצאת מנקודת ההנחה שהדלאי למה והארכיבישוף טוטו הם אנשים מאושרים שפיצחו את השיטה. בעיני, כלל לא בטוח שהדלאי למה, גם אם העביר מחצית מחייו במדיטציה, הוא אדם מאושר, לא כל שכן הארכיבישוף הנודע. מה גם ששניהם חוזרים ומדגישים את הפרדוקס - האושר הוא דבר חמקמק שמגיע כמעט באקראי, ואדם שיתמקד בהשגתו סופו שיהיה אומלל. ועל כך הייתה המורה שלי למתמטיקה אומרת: מש"ל.

» ביקורות נוספות של זוהר
» ביקורות נוספות על ספר האושר - אושר מתמשך בעולם משתנה