אפשר גם היה לקרוא לספר "ההיסטוריה של הפאשלות" וכך לאורך 210 עמודים אנחנו נחשפים למרבית המקרים שבו רמי מעלה כמו מנהיגים, מלכים ומדענים ועוד כשלו בראיית הנולד וגרמו לאסונות. הספר כתוב בלשון קולחת ומשעשעת אשר בזה לאותם אנשים אוויליים. מודה, צחקתי לא מעט וגם נותרתי בהלם עד כמה אנשים המנותקים מהמציאות גררו את עמם או את צבאם לאבדון מתוך זחיחות יתר וטפשות. ספר חובה. לא תצטערו.

הסתקרנתי לקרוא בפרומו שהספר זכה לפרסים בכל מיני טקסים. אז שאלתי את עצמי - כמה גרוע זה כבר יכול להיות.
אז זהו - גרוע מאוד.
כמי שהגיע לספר מהסגנון הקולח ומורט העצבים של סטיבן קינג, לא התחברתי כמעט לכלום. ספר שנכתב ממבטו של ילד אוטיסט וגם בשפתו.
אם הסופר היה דואג להתמקד בלב הסיפור ולא להתפזר עם כל מיני חידות ומעשיות שלא קשורות לסיפור, ניחא. אבל עושה רושם שהסופר ניסה "למשוך זמן" או "למלא דפים" כי בסופו של דבר, לא כולם סטיבן קינג.
הגעתי לעמוד 100 (מתוך 244) בתחושה של "הייתי יכול לעשות כ"כ הרבה דברים עם הזמן שבזבזתי עד עכשיו".
בקיצור - לא.

ספר מעניין מאוד, אם כי בחלק מהנושאים אפשר להריח מניפולציה ברורה של הכותב על מנת להצדיק את טענותיו למרות שקל להעמידן כשנויות במחלוקת. באופן כללי ספר טוב, למרות הכותרת המוזרה.