ביקורת ספרותית על המקום הכי טוב בעולם מאת איילת צברי
ספר טוב

---

כרגיל אצלי, הגעתי אל הספר הזה ממש במקרה ע"י אישתי שהביאה לי אותו מספרייתה והמליצה עליו. צברי היא סופרת ישראלית, בת לעדה התימנית, שחייה כבר עשרים שנים בקנדה והספר הוא ספר סיפורים קצרים. המכנה המשותף כמעט לכל הסיפורים הוא, שתמיד נמצאת בהם דמות נשית מזרחית ולעתים קרובות גם נמצא בהם את המתח של ההגירה ובעיותיה, גם בקנדה וגם בישראל. ברור שאפשר למצוא בסיפורים את הסופרת ואת בת-דמותה,האשה המזרחית שעשויה להיות בסיפור "תימניה" "מצריה" או מארץ מזרח תיכונית אחרת... ישראל המתוארת בהם היא ישראל חיה ונושמת. את המקומות המוזכרים בה בירושליים בתל אביב ובאילת כולנו מכירים היטב וגם במקומות בקנדה שאני מניח שרובנו אינם מכירים כל כך. אני מתאר לעצמי שהקוראים בקנדה ובאמריקה ימצאו עניין מיוחד ואקזוטי בישראל הזו, על הדמויות המתוארות בסיפורים הללו ומה שקורה להן - אבל גם אנחנו... מה עוד שהסיפורים מאוד קריאים בעיניי. אין בהם הרבה התפלספות. אמנם הם כתובים בצורה הקלסית של המספר "היודע כל" אך צברי ממעיטה בתיאור העולמות הפנימיים של גיבוריה ובדרך כלל ניתן להבין את תחושותיהם על פי מעשיהם (בדומה לסרטים) גם ללא הסברים שכאלה... מה שמעניין הוא שהספר כתוב בעברית קולחת ובקלות היה ניתן להאמין שהוא נכתב בעברית! אבל למעשה מדובר בספר שנכתב במקור באנגלית ומתורגם היטב בצורה בהירה וטבעית בידי המתרגמת ברוריה בן ברוך. הספר הצליח בקנדה וזכה בכמה פרסים. וגם אני די אהבתי אותו וצלחתי את סיפוריו בקלות רבה ומהנה. דרך אגב, מידע אישי אני יודע, שצברי חזרה לארץ עם משפחתה ואני מאחל לה שתצליח לחיות כאן מחדש ולהישאר עימנו...

» ביקורות נוספות של סדן
» ביקורות נוספות על המקום הכי טוב בעולם