זה ספר טוב, אין ספק. למרות זאת, היו כמה דברים שהפריעו לי בו. קראתי את הספר מתוך לחץ מטורף של חברה טובה שאמרה לי 'את חייבת!' ובאיזשהו שלב גם הביאה לי אותו שאקרא. העלילה סובבת סביב אלה ואנטוני - היא, חיילת משוחררת ששירתה ב-8200 ועוברת לניו יורק בניסיון להשיג מעין התחלה חדשה בחיים (בלי לגרוע מהעבר המאוד קשה שלה, שלצערנו הרבה משפחות בארץ יכולות להזדהות לפחות עם חלקו), והוא - בחור מצליח שהתחיל מ'כלום' והשיג את כל מה שרק אפשר ('החלום האמריקאי' משהו). השניים כמו מיועדים זה לזה ולאורך כל הדרך מרגיש שיש איזשהו חבל שקושר ביניהם ולא מאפשר להם להרפות זה מזה, גם אם ממש ינסו. היו בהחלט מקומות שהספר העלה בי דמעות וריגש והיו מקומות שרק רציתי שהקשר ביניהם יצליח ושהם יתחתנו ועכשיו.
אז מה בכל זאת הפריע לי בספר?
מרגיש לי שהעלילה קצת 'נמרחה' על גבי שני דואטים, כשכל ספר בהם באורך של 500 עמודים. היו מקומות שחזרו על עצמם (אותו סיפור- פעם מנקודת מבטה ופעם מנקודת מבטו, אבל בלי הרבה שינויים...) ובכללי קצת הרגיש לי שהיה פה ניסיון למשוך את העלילה עוד ועוד ולדעתי זה קצת מיותר פה. אני גם אעז ואומר שאלה, למרות כל מה שעברה בחייה, בכל זאת מצטיירת פה כקצת 'דרמטית' והייתי מצפה שדווקא אישה חזקה ואמיצה כמוה לא תתערער בנוגע לקשר שלה עם אנטוני בכל פעם שקורה משהו קטן או על כל מילה שזורקים לכיוונה בנוגע אליו. שדווקא אישה חכמה כמוה, ש"אף פעם לא טועה", תדע לזהות מתי מנסים בכוח לשבש את מערכת היחסים שלה. כן, קל להגיד. כן, יש לה את הסיבות שלה. כן, היו לה חיים קשים. הכל נכון. ועדיין זה הרגיש לי קצת ילדותי מצידה.

בלי קשר, חשוב לציין שזה בכל זאת רומן רומנטי, מה שאומר שיש פה גם תיאורים קצת בוטים וזה בסדר, אבל כן כדאי לקחת את זה בחשבון אם אתם לא לגמרי מתחברים לז'אנר. אמנם יש בספר הרבה מעבר לרומנטיקה וכו' אבל יש גם לא מעט תיאורים כאלה.

עם זאת, אני יודעת שהמון קוראות אהבו מאוד את הספר ואני יכולה לראות למה. אני מסוג האנשים האלה שאם ממש תנסו לשכנע שיאהבו משהו- הם לא יאהבו אותו. לא בכוונה כמובן, סתם כי זה מה שקורה. אז יכול להיות שאם הייתי קוראת את הספר מרצוני החופשי ולא מלחץ חיצוני הייתי אוהבת אותו יותר אבל אין לדעת.

ספר מקסים, לא 'מתחנחן' ולא מייפה את המציאות. היו רגעים שבכיתי, צחקתי, התרגשתי, כעסתי ושמחתי עם הדמות הראשית. על פניו נראה ספר רומנטי או דרמה קלאסית, אבל ממש לא! נעמי, הדמות הראשית, אישה ישראלית שחיה בדירה קטנה ביפו מחודש לחודש.
נעמי נעולה על בחור אחד ומסרבת להרפות, למרות שנראה כי הוא לא ממש החליט עדיין מה הוא מרגיש כלפיה.
מגיע יום והיא צריכה להחליט איך היא ממשיכה את חייה- האם להמשיך לעבוד בקצבייה במשכורת מינימלית? האם להמשיך לרדוף אחרי אותו בחור שלא סגור על עצמו? האם 'לקפוץ למים' ולקחת סיכון?
נעמי היא דמות שקל מאוד להתחבר אליה ולהזדהות עם רגשותיה. לרוב אני פחות אוהבת ספרים ישראליים, ודווקא לספר הזה ממש התחברתי ואני ממליצה עליו בחום!

ספר מקסים ועלילה מעניינת מאוד! לא רציתי להפסיק לקרוא. מהות הדמויות הסובבות את הדמות הראשית, לוס, לא לגמרי ברורה בהתחלה וקשה, בתור קורא, להחליט 'בעד מי' אני. עם הזמן נחשפים פרטים וכל הפעולות של הדמויות מובנות יותר. ספר מדע בדיוני מאוד יפה שאני אישית ציפיתי בקוצר רוח לספר השני וכשהוא יצא מיד קניתי אותו. ממליצה!

עוד ספר מדהים של קולין הובר. כשקראתי את התקציר בחנות מאוד התלבטתי אם כדאי או לא, ובסופו של דבר קיבלתי אותו במתנה אז הגעתי למסקנה שאני חייבת לנסות בכל זאת. קולין הובר מעלה בספר הזה נושא קשה מנקודת מבט אישית (ממליצה לקרוא גם את ההערה האישית שלה בסוף הספר שהופכת את העלילה לכל כך יותר אמיתית ומרגשת!) ומשלבת לבטים ודילמות שלא תמיד חושבים עליהם כששומעים על סיטואציות דומות. סיימתי את הספר תוך יומיים ולא הפסקתי לחפור על כמה שהוא טוב! מרגש בטירוף ולי באופן אישי מרגיש גם שהוא הכניס אותי קצת לפרופורציות ושלא הכל שחור ולבן! בקיצור, ספר מדהים שבהחלט אזכור! ממליצה בחום.

קיבלתי את הספר במתנה מחברה ולא הייתי בטוחה אם אתחבר. החלטתי לתת לו צ'אנס וגיליתי ספר מקסים ששוזר סיפור אהבה המשלב גם כאב וחוויות מציאותיות. בספר מופיעים גם ציורים מדהימים ווידויים מעניינים. אהבתי את הספר מאוד, סיימתי תוך כמה ימים והמלצתי בערך לכל החברות שלי! על הדרך גם גיליתי שקולין הובר סופרת מדהימה והתחלתי לקרוא גם את הספרים האחרים שלה שלא פחות יפים! מומלץ מאוד!

ספר מתח מצויין! כתוב מעולה ומשלב בתוכו רמזים לכל אורכו. בדרך כלל אני פחות מתחברת לספרים ישראליים אבל אהבתי מאוד את הספר! כמו שכתוב בתקציר, אי אפשר לומר יותר מדי על העלילה בלי לחשוף חצי ספר אז לא אפרט, ורק אגיד שהספר מומלץ מאוד לאוהבי המתח!