ביקורת ספרותית על דרך המלכים ב - גנזך אורות הסער #1 מאת ברנדון סנדרסון
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 9 בדצמבר, 2018
ע"י אליאס


אני עקשן,
אני בצבא, ישן 5 שעות ביום, 1,242 עמודים, ישלי מחסור בקריאה, אבל אני עקשן.
ישלי את שישי-שבת, שעות ברכבות ואוטובוסים שאני מבזבז בשינה, שמירות,הפסקות אבל אני עקשן.
אני יכול לעשות את זה, הייתה מסיים ספרים אחרי יום, אז זה ספר גדול אז מה? קטן עלי.
שנים רצית לקרוא את הספר הזה, אם לא עכשיו אז עד מתי?(פברואר 17)
הדממה של חנוכה, שבעה ימים שלמים, 168 שעות רק לעצמי, והנה אני כאן.

ישיבה בתחנה מרכזית בהמתנה לאוטובוס זה בזבוז זמן. לעומת זאת ללכת לצומת ספרים להביט במבצעים זה כבר ניצול זמן ו2 החלקים של הספר הזה במבצע זאת מציעה, ועם הפחד הכי גדול שלי להיות מודע שסופר מפורסם מגיע לישראל ולא לקרוא את ספריו ואז כשהוא יעזוב אקרא אותם, אתאהב בהם ואז אחיה בידיעה שספספסתי אותו זאת חרטה.

בזמן שקראתי את הספר שאלתי את עצמי כמה כוכבים אתן לו, האם יאכזב אותי? האם לכל כך הרבה אנשים יש טעם רע? האם רמת האינטיליגנציה שלי ירדה בצבא ואני פשוט לא מבין אותו? אז אני שמח להודיע שפשוט התאהבתי בספר הזה, במאה העמודים האחרונים של הספר הרגשתי שאני לא נושם, קורא כל כך מהר בכזה דיוק, רק לא לפספס כלום מה בדיוק קורה פה? אני לא מבין, הייתה דרך, היה לי סוף שונה בראש, סוף נחמד. איך סנדרסון עשה את זה? אני לא מאמין, סוף מדהים.

סנדרסון בנה עולם פנטזיה שלם עם היסטוריה, דת, ממלכות, יצורים, גזעים וחוקים משלו שאי אפשר לא להעריך. כל כך הרבה שאלות, אתאיזם ואמונה, חורים בעבר והסברים חדשים שהייתי צריך לעמוד בקצב שלהם כדי להבין אותם.
הסיפור מספר על סיפורים מנקודות מבט של כמה דמויות והראשיות הבולטות מביניהן היו של קלאדין, שאלאן ודאלינאר. לכל דמות רקע ומעמד שונה שנועד להפגיש ביניהם אחרי שרשרת אירועים שתחבר ביניהם.

מהדמויות האהובות עלי ביותר היה קלאדין, נשאבתי לסיפור שלו ולא רציתי להפסיק לקרוא. הכעס שעלה בי כל פעם שהסיפור שלו נקטע והועבר לסיפור אחר היה בלת נמנע. הסיפור שלו כל כך פשוט אבל כל כך מורכב מתחת לשטח. זוהי דמות שהרבה אנשים צריכים לשאוף להיות כמוה. הסיפור שלו מציג דמויות נוספות שקשה לא להתאהב בהן למשל סיל.

הסיפור של שאלאן היה גם נהדר, הוא מותח ןמעניין, נותן לנו הרבה נקודות מבט על הדת, אמונה, אתאיזם ופילוסופיה ומכניס אותנו להרבה שאלות ותסבוכים על מהלך העניינים של ההיסטוריה. בסיפורה מכירים דמות יפיפייה שהיא אחת הדמויות שאני הכי מתחבר אליה היא גורמת לנו לחשוב הרבה על עצמנו.

הסיפור של דאלינר היה מעיק בלשון המעטה, מכירים שאתם לומדים למבחן וקוראים את החומר אבל לא מבנים מה קראתם? כאילו ישנתם או הראש ריחף ולא התמקדתם במה שכתוב? אז ככה הרגשתי עם הסיפור שלו. הרגשתי שאני מאבד את זה, חשבתי אפילו לדלג עליו אבל זאת בושה לקרוא שליש מהספר זה בלתי אפשרי. הגעתי למסכנה שפשוט לא אכפת לי מספייק מהדמות הזאת והסיפור שלו, ככה שאם ימות לא יפריע לי. כמה טעיתי, בגלל זה הסוף פשוט ריתק אותי ואין לי מילים ככה שחזרתי בי, כן אכפת לי מדאילנר רק חבל שלא הבנתי לפני כן.

יום אחד אחזור ואקרא את הספר הזה שוב, אולי אסתכל על דברים בצורה קצת אחרת.
ואתם יודעים איך יודעים שספר הוא טוב? מזמינים ישר את ספר ההמשך המאוד יקר וחסר המבצע ומתמרמרים למה אין בעברית את כל ספרי ההמשך.

מומלץ.



15 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
כרמל (לפני חודש)
גם אני טרפתי את גנזך אורות הסער אבל קצת נתקעתי בשלישי שבעיניי סיבך והסתבך.
אליאס (לפני חודשיים)
קניתי את שלושת הספרים של הערפילאים במבצע של 3 ספרים ב-120 מקווה לגמוא אותם מהר
Books (לפני חודשיים)
ברנדון סנדרסון אלוף! גנזך אורות הסער זו הסדרה הכי טובה שלו לדעתי(למרות שהערפילאים היה גם ממש טוב), וממש בקרוב יוצא הספר השלישי בסדרה "בעל השבועה".
תודה על הביקורת, הסכמתי עם הכל :)
אליאס (לפני חודשיים)
אני ממש שמח לשמוע את זה, הייתי בטוח שזאת אחת מסדרות הספרים שפשוט נוטשים באמצע. אני אקרא בעתיק את טרילוגיית הערפילאים
eyalg1972 (לפני חודשיים)
הספר השלישי בתהליכי תרגום הרביעי והחמישי עוד לא נכתבו.... כך שהמצב בעברית לא נורא.... מומלץ גם לקרוא את טרילוגיית הערפילאים





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ