הביקורת נכתבה ביום ראשון, 2 בדצמבר, 2018
ע"י יואל ספרי התורמוס
ע"י יואל ספרי התורמוס
אומרים שהצלחה היא עניין יחסי, היא ביחס לנקודת המוצא, לכן אותה תוצאה יכולה להיות הצלחה וכישלון עבור אנשים שונים. העובדה שג'אנט וולס הצליחה ליצור חיים נורמלים ולהפוך לעיתונאית וסופרת אחרי שגדלה במשפחה שכזאת היא יותר ממדהימה בעיני. משפחה שבה, על פי המתואר, הכל היה הפוך: הילדים היו המבוגרים האחראים והמבוגרים היו אלו שהיה צריך לטפל בהם.
כמו כן אהבתי ללמוד מהסיפור על פרט מההיסטוריה, על הטייס צ'אק ייגר שהיה הראשון ששבר את מחסום הקול בטיסה ואותו ג'אנט ראיינה כשהייתה נערה לעיתון בית ספרה.
נקודה למחשבה: האם הספר יכול להיחשב האוטוביוגרפיה שלה? או שזהו ספר על המשפחה שלה ולא רק עליה? דעתכם?
9 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
(לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
אוטוביוגרפיה שלא במובן הטהור.
ואני אהבתי את האבא הזה מאד (מתאים לאופי שלי:) יש משהו מאד חזק לחיים כשהוא מסביר לילדים שהנדודים האלו הם זמניים - We just need the perfect location ועכשיו לך תאמין וגם תמצא אותו... |
|
לי יניני
(לפני 6 שנים ו-10 חודשים)
גם הסרט טמ.
|
9 הקוראים שאהבו את הביקורת