ביקורת ספרותית על שתיקה פרסית מאת שרה אהרוני

---

ביום בהיר אחד הציג המחנך בכיתתנו נערה זרה.
עולה חדשה מטהרן, כך אמר ושמה שרונה.
מכיוון ששמה היה זהה לשלי וגם היא היתה גבוהה ומתולתלת, החלטתי להיות חברתה הטובה ולערוך לה היכרות עם בית הספר ובעיקר עם הספרייה.
העברית שלה היתה מתובלת באנגלית ופרסית, היא ניסתה נואשות לתקשר עמי והרגשתי שהיה לה מאוד קשה אז התחברנו בעיקר באמצעות מגדנים.
הבאתי לה חטיף אגוזי ועדשים צבעוניים משוקולד, סוכריות קופצות ומסטיק עלמה שמאוד אהבתי ועד מהרה מצאנו את עצמנו עוסקות בהחלפת דברי מתיקה ושנון השמות השונים והמשונים אשר העלנו חיוך ומתיקות על שפתינו.
בשלב מאוחר יותר סיפרה לי על משפחתה שהייתה בעלת עסק משגשג לטקסטיל וכיצד העבירו את כל המכונות והבדים לדרום תל אביב ופתחו ביח״ר קטן שמטרתו לייצר ממיטב האופנה האחרונה.
ביקרתי בביתה והיא ביקרה בביתי, נעשינו חברות טובות אך יומיים תמימים מטעם של״ח שהייתה אמורה להיות תכנית חינוכית ערכית בחיק הטבע והכנה לצבא, שילחו אותה ליועצת ומשם העברה לבית ספר אחר.
מסתבר שחבורת נערות תפסה אותה בדרך לשירותים, התעללה בה וזרקה עליה שאריות כרוב ועגבניות מארוחת הצהריים.
כינתה אותה בשמות: פרסייה קמצנית, מסריחה.
מכוערת כמו חומייני לא צריכים אותך כאן, חזרי לחור שממנו באת.
היא ניסתה לברוח מהאוהל באמצע הלילה כשכולם נרדמו ועצרה טרמפים בכביש הראשי. במקרה עצרה לה ניידת משטרה והסוף היה כצפוי נורא.
האשימו את את ההנהלה והמורים והשמירה הרופפת אך לא טרחו להצביע על הבנות שהתאכזרו אליה וגרמו לה למפח נפש איום.

היא ברחה עם משפחתה מאיראן למקום טוב יותר, כך חשבה אך המציאות לא היטיבה עמה. לא זכיתי לראותה יותר.
היא לא התקשרה אלי ולא נפרדה לשלום ואני תוהה היכן היא נמצאת היום.

ספרה של שרה אהרוני ״שתיקה פרסית״ מעניק לקורא הבנה בסיסית וכואבת על גורלם של יהודי איראן.
כמו היהודים באירופה שחיו חיים טובים יחסית עד חילופי השלטונות ועלייתו של היטלר לשררה.
מהרגע שהדיקטטור הטיל את מרותו, החל מצבם של היהודים להיות בכי רע.
הם הואשמו ביחד עם מעצמת ארה״ב בבגידה והחלו להיות נרדפים.
אם נתפסו ברחובות אזי הוכו והושפלו בנוסף להידרדרותו של המצב הכלכלי אשר גרע מהם ואף משאר האזרחים המוסלמים, מזון ומחיה.
סיפורה של פרי, נערה יהודייה יפה ונבונה המתמודדת בגבורה עם המצב הפוליטי המורכב ועדיין נותרת זקופה וגאה, מועבר לקורא בצורה עדינה ומעניינת.
הסופרת מנסה להסביר את הלך הרוח באותה תקופה ומצליחה לעורר השתאות והזדהות בקורא.
כמי שתמיד הזדהתה עם הגורל האכזר שפקד את יהדות אירופה ואף למדה באדיקות ממש את כל הזוויות, העלילות, העדויות, הצילומים והתאריכים אך לא הצליחה עד היום למצוא תשובה לשאלה המכרעת, הקריטית: מדוע זה קרה?
קיבלה מימד אחר בקוראה ספר זה.
השנאה הינה אוניברסלית ואינה נכונה רק למדינה אחת.
הפיתרון הינו ישראל ואליה כולנו שואפים להגיע בסופו של דבר.
עלילת הספר זורמת ומעניינת, משולבת באמרות פרסיות ומשפטים מסורתיים.
מבדילה בין שפות וניבים. לא ידעתי למשל שליהודים היה ניב ייחודי משלהם וכאשר דיברו בו, לא הבינו אותם האחרים, מעין מגדל בבל ננסי בארץ זרה ועוינת.

אהבתי לקרוא ולהבין כאב אחר, שפה ותרבות שונות והבנתי שחשקים הינם גלובליים, ש-נהיות לעולם טוב יותר קיימות בכל מקום ושאהבת אם לעולם לא גוועת.
טוב היה לקרוא ספר שלשם שינוי (הכל מתוך בחירה שלי) היה בעיני אופטימי ואוהב אדם, חומל ותמיד רואה את האור בקצה המנהרה.

» ביקורות נוספות של shila1973
» ביקורות נוספות על שתיקה פרסית