ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שישי, 24 באוגוסט, 2018
ע"י קוראת נמרצת
ע"י קוראת נמרצת
רודף העפיפונים מאת חאלד חוסייני פורסם בשנת 2003 ובאופן מיידי, הפך רומן הביכורים של הסופר להצלחה מסחררת. הסיפור מתרחש בשנות השישים של קאבול (בירת אפגניסטן). שני ילדים חיים יחד - אמיר וחסן. אמיר, בנו של איש עסקים מכובד בקאבול, וחסן האזארי המנודה, בנו של המשרת וחברו הטוב של אביו של אמיר. השניים מבלים את ימיהם בהתרוצצויות, ידוי אבנים ואימונים ברדיפת עפיפונים. הם חווים את קאבול במלוא הדרה, דרך הריחות של הפירות, התבלינים והמאכלים, העצים והפרחים שמקיפים את העיר השוקקת. השניים חיים יחדיו עד שחברותם מתפוררת בעקבות בגידה באמון של אחד בחברו. עם הפלישה הסובייטית לאפגניסטן, נמלטים אמיר ואביו מארץ מולדתם ועוברים לארצות הברית, שם מקווה אמיר לא רק לבנות לעצמו חיים חדשים, אלא גם להימלט מהעבר שלו. אבל במרוצת השנים הוא מגלה שלא רק שהעבר אינו מרפה ממנו, אלא רודף אותו. כאשר הוא כבר מבוגר, וסופר מצליח שחי בסן פרנסיסקו עם אשתו, העבר שלו קורא לו לשוב אל אפגניסטן למשימה כמעט בלתי אפשרית. אמיר נענה למשימה, וטס אל אפגניסטן, שם הוא פוגש מדינה הרוסה ומאיימת הנתונה לשלטון הטאליבאן האכזרי. אמיר נאלץ להתמודד עם התמונה המלאה של עברו, בספר נוגע ורגיש, שלא רק חוצה מערכות יחסים, בין אבים לבניהם, בין חברים, אלא בין תקופות היסטוריות, ונבכי הנפש של האדם.
הספר מצליח לעשות מה שרומנים היסטוריים רבים נכשלים לעשות - לספר סיפור ותקופה, מבלי להדגיש לא את האחד ולא את האחר. כלומר, העלילה לא מעלימה את התקופה ההיסטורית מעיני הקורא, ואילו התיאורים התקופתיים והסביבתיים לא מפוררים את העלילה. כך, נוצר סיפור שובה על אב ובנו שחיים על התפר של תחלופת תקופות היסטוריות בזו אחר זו, בין תרבויות שונות ומקומות גיאוגרפיים שונים. השימוש הזהיר והמדוייק בזכרונותיו של גיבור הספר, אמיר, מאביו, מחברו חסן, מקאבול ביתו שזורים היטב בתוך סיפורו המותח והמרגש. העבר חסר הרחמים של אמיר חוזר אליו בזכרונות, והתחושה של חוסר היכולת להרפות מציפה את אמיר ואת הקורא באותה עת.
נהניתי עד אין קץ הן מיכולתו של הסופר לשלב את קאבול היפהפייה, את זכרונותיו המרירים מאביו ומחסן ואת מעבר התקופות ההיסטוריות בתוך סיפורו המכשף של אמיר לכדי מיצג אומנותי של ממש. הקורא צולל ממש לתוך נפשו ומחשבותיו של אמיר, אך אינו טובע בתוך המוח רווי החוויות והזכרונות, אלא צף ביניהם ללא תחושת כובד.
יצירתו המרהיבה של חאלד חוסייני עובדה לסרט, ובימים אלו קרובה להפוך להצגה בתיאטרון "גשר" הישראלי.
11 קוראים אהבו את הביקורת
11 הקוראים שאהבו את הביקורת