כרמליטה לגמרי מסכימה שת. העיתונאי לא מקנה לו כוכבים. לגבי אי דיוקים לצערי אצלו זה קרה לא מעט

לי - היותו של רם אורן עיתונאי בעבר אינו הופך אותו להיסטוריון וחוקר היסטוריה, ואינו מגדיל בהכרח את אמינות ספריו. ישנן הרבה ביקורות על איכות התחקירים שלו וגם על העובדה שהוא מנפיק ספרים בקצב גדול מאד, שאינו מבטיח בדיקה מעמיקה שלו את העובדות.
תרומתה העיקרית של היותו עיתונאי היא כתיבה קלה, קריאה וזורמת.
בנוסף - כמו עיתונאים, גם סופרים רבים מעסיקים תחקירנים שאוספים עבורם את החומר ואין לנו שום ידע על טיבם של התחקירנים. לא קראתי את הספר ואיני יודעת אם בסופו רשימת מקורות. האם הסתמכו גם על מקורות בערבית?

בספר מן הסוג הזה אפשר אולי לסלוח על סוג מסוים של טעויות, למשל, כמה בנות היו לפארוק מאחת מנשותיו. טעויות אחרות הן בלתי נסלחות - כמו זו שמציינת שבתקופת פארוק מספר תושבי מצריים היה 90 מיליון. זהו מספר התושבים בזמן עריכת התחקיר. בין אם זו טעות הגהה או בלבול של התחקירן - טעות כזו אסור שתקרה כי היא מתקבעת בקרב הקוראים שנחשפים לראשונה למידע על גודלה של אוכלוסיית מצריים. (כאמור - לא קראתי את הספר. אנשים שקראו היפנו את תשומת ליבי).

באופן כללי ולאו דווקא בהקשר של רם אורן - בתקופה של fake news, נטיה לשטחיות וכל כך הרבה ספרים שמשרתים באופן סמוי את האג'נדות של כותביהם, חשוב מאד לקרוא אותם קריאה ביקורתית.

נכון יש בספר אי דיוקים, אבל עדיין מספיק טוב כדי לעניין את תלמידים נוער וקהל שמתעניין בהיסטוריה. רם אורן יודע לעשות עבודה לא רעה בספרי ההיסטוריה שלו, ובואו לא נשכח שהוא היה עיתונאי בעבר...

תודה. קראתי גם במקומות אחרים שבספר ישנן טעויות ואי-דיוקים.

ספר מעניין. כתוב מעניין לקהל הרחב.