הספר הקצרצר הזה מספר את סיפורו של ילד חולה סרטן והתמודדותו המדהימה עם המחלה והטיפול. זהו ספר שתורגם ישירות מהשפה הפלמית (הולנדית) אפילו לפני שתורגם לאנגלית. הסיפור של התרגום שלו גם הוא מדהים, הסיפור נכתב על ידי סופרת בלגית שהתחתנה עם דני ועברה לגור בקופנהגן, היא רצתה לספר סיפור אמיתי של ההתמודדות עם מחלת הסרטן כדי לתת במה ולהעלות למודעות את החוויה של הילדים המסכנים והאמיצים הללו. זה ממשיך עם אשתו של שגריר ישראל בדנמרק ששמעה על הספר הזה וביקשה מהסופרת את זכויות היוצרים כדי לתרגם את הספר לעברית. הספר יצא בהוצאת עמותת "ילדים שלנו" והתמלוגים ממכירת הספרים עוברים לילידי בית חולים שניידר לרפואת ילדים בישראל.
הספר כתוב בשפה נעימה וקולחת, עם המון דימויים של הילד שאין לו הרבה מה לעשות חוץ מאשר לשכב במיטה בין טיפול לטיפול ולדמיין ככל העולה על רוחו. הסיפור כתוב בגוף ראשון ומנקודת מבטו של הילד - שקוראים לו אדם בתרגום לעברית - ועל החוויות שלו החל מהכניסה לבית החולים, דרך הטיפול בגידול הסרטני ועד סוף הספר.
התיאורים הנפלאים של האינדיאנים שעליהם חולם הילד, ושעוזרים לו בהתמודדות שלו לאורך שהייתו בבית החולים, והתיאורים של הפגישה של אדם עם ילדים אחרים אמיצים וגיבורים כמוהו שמתמודדים על הסרטן כל אחד בדרכו הוא, מרגשים עד דמעות. הכתיבה ממש מכניסה את הקורא לעומק השאלות שמתעוררות לילד החולה ששוכב במיטתו ושואל על העולם, על האנושות ועל החיים עצמם.
הייתי מכניס את הסיפור המדהים הזה לרשימת קריאת חובה בבתי הספר, אפילו רק בכדי שהילדים ובני הנוער יחשפו לחוויה של ילד חולה ואולי יאמצו לעצמם דרכי התמודדות והתנהגות נכונים ומשמעותיים בהתמודדות עם מחלות.
תהנו...


















