ביקורת ספרותית על שקספיר לפני השינה - 14 המחזות הגדולים בקיצור ובצורת סיפור מאת טל ניצן
ספר מעולה

---

השבת הייתי אצל אחותי. תכננתי להמשיך בקריאת הספר המרתק שאני באמצע קריאתו על ז'וזפין- אהובתו של נפוליון
כשבספרייה של הילדים של אחותי צד את עיני הספר שייקספיר לפני השינה.

אמרתי לעצמי שאעיין בו שכן המעט שזכרתי על שייקספיר לא היה חיובי.
אני זוכרת במעומם מילדות ונערות הוא שמידי כמה זמן היו משדרים בערוץ הראשון דאז
מחזות פרי יצירתו ולא הבנתי כמעט כלום מהשפה. הכול היה נראה לי סתום כל כך.
חשבתי שהרעש שעושים סביב שייקספיר הוא מאומה על לא דבר.
חוץ מכמובן הסיפור המוכר והידוע על רומאו וגוליט שנעשה בכל כך הרבה גרסאות לא הכרתי הרבה מכתביו.
השם המלט היה מוכר, גם מקבת ואותלו אבל לא זכרתי כמעט על מה הם מספרים.

ובכן התחלתי לקרוא את הספר המשובח של טל ניצן שבאמת מביאה את הסיפורים הגדולים הללו בשפה שיכולה להתחבב על קוראים בני זמננו
( למרות שגם השפה שלה היא שפה עם מילים שלא כל ילד בגיל 10 מכיר) פה ושם היא מוסיפה ציטוטים מקוריים מאת המחזות עצמם בתרגום עברי.
פתאום השפה נראית הרבה יותר מובנת למשל ציטוט:
" בזבוז ממון? אמת וגם יציב.
אך לנקמה תמיד נמצא תקציב.
ואם אשתי הדלת נעלה
עוד יש דלתות פתוחות לבעלה." ( ממרומי גילי 38 הבנתי הרבה יותר טוב את השפה}

הסיפורים יפים, עשירים במתח ועניין ועוררו את סקרנותי לקרוא מעט על שייקספיר היוצר.
אז מסתבר שהרבה מהיצירות שלו אינן מקוריות לחלוטין אלא נשענות על אגדות וסיפורי עם קדומים שהוא שיכלל והביא לכדי שלמות.
יש גם ויכוח האם אכן הוא זה שבאמת כתב את כל אותם המחזות ולא מספר אנשים או אדם שונה לחלוטין שרק השתמש בשם שייקספיר.

הערה כמעט אחרונה.
כמובן שהיה לי הרבה יותר קשה לעכל את היצירה " הסוחר מונציה" ששמה ללעג ולקלס את דמות היהודי.
מגיניו הרבים של שייקספיר טוענים כי ביחס לתקופה זו בה כמעט כולם ללא יוצא מן הכלל היו אנטישמיים שייקספיר הפך את דמות היהודי למורכבת יותר
ולא ציירו רק כדמון ( כמו במחזה דומה אחר של בן אותה תקופה כריסטופר מרלו " היהודי ממלטה" ) הטענה של אותם מגינים שלמרות הסטראוטיפ היהודי המובהק לרעה המוצג כאן
פה מוצגת דמות אנושית שסבלה עם המונולוג הידוע:
ואין ליהודי עיניים? אין ליהודי ידיים, איברים, צורה, חושים, מאוויים, רגשות? ולא כמו הנוצרי מאותו הלחם הוא אוכל, באותם כלי נשק הוא נפצע, באותן מחלות הוא מתייסר, באותן רפואות הוא מתרפא, באותו קיץ חם לו ובאותו חורף קר לו? אם תדקרו אותנו - לא נזוב דם? אם תדגדגו אותנו - לא נצחק? אם תרעילו אותנו - לא נמות? ואם תתעללו בנו - האם לא נתנקם?.

המעניין שבתקופתו של שייקספיר כלל לא גרו יהודים באנגליה שכן הם גורשו כבר ב1290 ושבו רק עשרות שנים אחרי מותו בימי אוליבר קרומוול.
בכלל זה נושא מרתק לדעתי. ממליצה לכם לקרוא עליו עוד.

לסיום סיומת- לדעתי למרות הכיוון לילדים הספר מתאים יותר לקריאה לגילאי חטיבת ביניים ומעלה.
קריאה מהנה ומעשירה!

» ביקורות נוספות של Ayeletjon
» ביקורות נוספות על שקספיר לפני השינה - 14 המחזות הגדולים בקיצור ובצורת סיפור