ביקורת ספרותית על מטבח משפחתי - עמודים לספרות עברית # מאת גיל חובב
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 21 במאי, 2018
ע"י זרש קרש


"אל מול עיניהם המתפלצות של ותיקי פזורת שצ'צ'ין, ובעיקר אל מול עיניה המשתבצות של צילה, פרצה שודיה בזמר מסורתי תוסס, מלווה בצעדי מחול. חמש דקות היא רקדה ושרה, וכטוב לבה בצעד התימני היא פרצה גם למרפסת, מה שגרם לכל השכנים להציץ מהחלונות בחלחלה ולמחירי הדירות בגבעתיים לצנוח בעשרה אחוזים לפחות. כשהיא גמרה לשיר ולחולל, קרסה שודיה על הספה, סמוקה ומאושרת, וכשנדמו מחיאות הכפיים בסלון ובמרפסות הבתים הסמוכים, היא נתנה דרור להלך הרוח הפאן-מזרחי שלה וסיננה לעבר צילה:
'זה מה שאני קוראת לו שיר. זה מה שאנחנו קוראים לו שיר.ואתם, אתם שפכתם עלינו די. די. טי!'
וצילה, שכאמור החליטה שמאוחר מידי להיכנע, הביטה לשודיא ישר בפרצוף ואמרה:
'לפעמים אני חושבת שלא שפכנו מספיק."
(מטבח משפחתי, עמוד 83)

ספר מעבר, כמו חבר מעבר, להבדיל, מיועד לרכך, להיות קליל, חינני, זורם ובעיקר בעל חוש הומור משונן במיוחד.
ניגשתי אל הספר בעקבות המלצה באתר (אלף סליחות, אבל הפעם לא אביא גאולה לעולם. שכחתי ממי, סורי) וסברתי שאני וגיל נסתדר לא רע במטבח יחד עם סבתא מומה. יש לא מעט שעשוע בכתיבה של גיל חובב, אפילו התאהבתי לפרקים במומה ובמבטא הלאדינו-צרפתית שלה ובמשפטי המופת ("זה לא ילד זה עמלק!"), ועם זאת משהו נתקע. זה שהמתכונים אינם עומדים בקריטריונים המתאימים לספר מתכונים, פחות הפריע לי, מודה. אבל למי שמחפש בו תחכום קולינרי, צר לי. המשיכו הלאה אל אהרוני או אייל שני. הגעתי לספר בעיקר בשביל התבלין המשפחתי, אך גם הוא, כאמור, לא עמד בסופו של דבר בסטנדרט. אפילו לא של חבר מעבר חביב מספיק.
אולי שבעתי אחרי כמה סיפורים, אולי חלק היו מוצלחים יותר ופחות (הכי מוצלח בינתיים הפרק השני). אבל בסופו של דבר יש תחושת מיצוי מוקדם מידי, ויותר מכך - מודה שהופעתי גם מאיזו גזענות שלא עברה לי בגרון. צר לי. חזרתו של המשפט שמתאר את תולדות הצד התימני "אי שם במזבלה בצנעא" לא נבלעו לי בגרון. מצטערת. אמנם אני משושן ולא מצנעא, ולא עושה כאן חשבון אישי, ואפילו שגיל עצמו חצי תימני, ואפילו שמדובר על שורשיו שלו ולא שלי - עדיין. לא עבר אצלי את הגרוגרת.

מתי כן?
כשמחפשים מתכון מפעם ולא מתבאסים על מרגרינה

מתי עוד?
כשרוצים ספר אבל בעצם רוצים רק טעימה ולא התחייבות לפרק זמן מינימלי שדורש ספר שלם
8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
Mira (לפני 7 שנים ו-4 חודשים)
זרש קרש ביקורת חמודה.
אני אהבתי את הסיפורים של גיל ולפעמים ספר שלישי בטרילוגיה נופל אבל עדיין נשאר מצחיק.
מחשבות לא תוכל להשוות את גיל חובב לישראל אהרוני בגלל השוני המהותי ביניהם. גיל אינו מתיימר להיות שף ואוהב שהמתכונים יהיו קלים לכל אידיוט (כמוני לדוגמא), ובקלי קלוטו וזה כך, לעומתו, אהרוני הוא פרפקציוניסט בעבודתו ומתייחס אליה ככה ולא יעיז להחסיר שלב או מרכיב מספר. מאנשים שכן מנסים לעשות את מתכוניו ומומחים בתחום לא אמרו עליו זאת אף פעם. נראה לי שיש לך ספר פגום...
רויטל ק. (לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
חיבבתי אותו יותר ממך אבל פחות מאת "סוכריות מהשמים".
לא בטוחה אם בגלל ש"סוכריות מהשמים" באמת מוצלח יותר, או שפשוט מיציתי כבר.
זרש קרש (לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
וואלה מחשבות?
לא ידעתי.

האמת שאני פחות ממבצעי המתכונים (בטח כשמדובר באוכל, באזור העוגות יותר פתוחה לשמוע ;)
אבל כמו שאומרים, טובי ידידי ניסו מתכונים של אהרוני והפיקו למשל עוף עם עדשים משובח, אבל מי יודע, אולי כושר האלתור שלהם גדול יותר משחשבתי...
מורי (לפני 7 שנים ו-5 חודשים)
אגב, ניסית פעם חבצע מתכון מספר של אהרוני? תמיד יחסר שלב או מרכיב. בסוף תמיד יחסר טעם.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ