הביקורת נכתבה ביום רביעי, 18 באפריל, 2018
ע"י dina
ע"י dina
לפעמים אנחנו עושים טעות אחת קטנה, אשר נדרשות לה הרבה שנות חיים כדי לתקן אותה, כמו שמגלה טארה במסעה הארוך והמתיש אחר מוקטה, שהיא כמו אחות לה.
אמיטה טראסי כתבה סיפור יפה כאוב ואנושי על אהבה, חברות, בגידה, אשמה, וחרטה. וכל זאת תוך כדי נגיעה בנושא אשר חשוב שיישאר תמיד על סדר היום: נושא סחר בנשים וזנות.
מוקטה היא ילדה הודית מקסטה נמוכה, דור שלישי לשושלת הדוודאסיס שזו מילה נרדפת לזנות. הבנות האלו נידונות לחיי זנות ושיעבוד לסרסורי זונות. היא מגיעה לביתה של טארה ושם תחיה חמש שנים אולי הטובות ביותר בחייה, עד לאותו לילה בו נפרדו דרכיהן של הבנות.
הספר מסופר בשני קולות. זה של טארה, וזה של מוקטה, ונע על שני צירי זמן. זה העכשווי, ובו שתיהן נשים צעירות, וחוזר אחורה לתקופה בה היו ילדות.
ממליצה גם על הספר ילדים במלח של שני מצפון, שקראתי לפני המון שנים שעוסק סביב אותו נושא, ועד היום נשארו בי ממנו הדים.
15 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
dina
(לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
מאוד מקומם חני.
|
|
חני
(לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
איזה דבר נורא לדון ילדות לעולם כזה.
מכמיר לב. אין הגשמה עצמית או תקווה לצאת
מהעולם הזה..המעמדות בהודו והעובדה ששמים על אחד במשבצת מותיאה אותי מהכלים. |
|
לי יניני
(לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
דינה מסכימה איתך
|
|
dina
(לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
יונתן,תחזור לספר את ההתרשמות שלך ממנו. מעניין.
|
|
יונתן בן
(לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
בתזמון מושלם בדיוק לקחתי אותו מהספרייה. מאוד אוהב ספרות הודית אותנטית.
|
|
dina
(לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
זה הכי גרוע לילוש. כשאי אפשר לתקן טעות. תחושת ההחמצה היא אחת התחושות הנוראיות.
|
|
לי יניני
(לפני 7 שנים ו-6 חודשים)
ולפעמים אי אפשר לתקן את הטעות ....דינה סקירה נהדרת לספר שהשאיר בי חותם
|
15 הקוראים שאהבו את הביקורת