ביקורת ספרותית על מדיאה [2017] מאת אוריפידס

---

המחזה "מדיאה" נכתב לפני כ-2400 שנה, וזו אחת הסיבות שזה מדהים ממש עד כמה התרגום החדש מצליח להעביר תחושה של טקסט בן ימינו.

מדיאה ויאסון, בני-אצולה בקורינתוס שביוון העתיקה, הם זוג נשוי והורים לשני ילדים. עד כה חייהם התנהלו כשורה, אך המחזה מתחיל בידיעה שיאסון בגד באישתו והתחתן עם הנסיכה, בתו של המלך קראון השולט בקורינתוס.

מדיאה היא דמות פראית; היא מוצגת כמכשפה, כאישה חכמה ואלימה שבעבר דאגה לכך שאחיה ירצח בזמן שברחה עם יאסון מאביה.
היא אישה גולה, זרה בקורינתוס, אליה הגיעה יחד עם יאסון לפני שנישאו.
מלך קורינתוס, שמודע לאופיה הסוער, מחליט לגרש אותה ואת ילדיה לארץ מולדתה, מחשש שתתנקם בו, בבתו, ובחתנו החדש יאסון.

אך מדיאה איננה הטיפוס שייכנע, או שיניח לקרוביה לפגוע בה ללא פעולת תגמול. אכולת זעם מטורף וקנאה, היא מתכננת את נקמתה ומוציאה אותה לפועל; וזוהי נקמה אכזרית ביותר, לכל המעורבים בסיפור.

המחזה מעלה נושאים משפחתיים שיכולים לקרות למעשה בכל משפחה: בגידה, כעס, רצון להתנקם. אך במקרה זה, הרצון מתממש לכדי המציאות הטרגית עמה מסתיים המחזה.

התרגום עושה חסד רב למחזה, שכן הקריאה קולחת מאוד. השפה נשמעת כעדכנית ויומיומית, ואף הטקסטים של המקהלה נקראים בעניין, משדרים עוצמה וחשיבות גדולה להבנת העלילה והתקדמותה.

בוזגלו הוסיף למחזה מבוא מרתק במיוחד, בו הוא כותב מנקודת מבטו של המתרגם על החלטות מקצועיות שעשה בתרגום, מפרט על הרקע המיתי לעלילת המחזה "מדיאה", מביא את סיפורו של המחבר, אוריפידס, ומידע רלוונטי נוסף.

מומלץ מאוד לקרוא ולהתרשם מהמידה בה אנו יכולים גם כיום, בעידן הטכנולוגי המוטרף, להינות כל-כך מהמיתולוגיה היוונית העתיקה ולהיסחף עם הדמויות אל עולמן המסתבך.

» ביקורות נוספות של MishaEla
» ביקורות נוספות על מדיאה [2017]