ביקורת ספרותית על חלום רוסי מאת עמנואל קארר
ספר טוב

---

הרבה פעמים אני מביט באנשי הבוהמה שמופיעים מול כל מצלמה, משתפכים מול כל מיקרופון וממלאים את דפי הרכילויות.
הם תמיד נראים מאושרים כאלו - חסרי אחריות, בוטים, הכל מותר להם. ואנו, בני התמותה, אלו שמתחתנים ויולדים ילדים ועובדים - הבורגנים בלשונם - זוכים למטחים של בוז.
תמיד אני שואל את עצמי: מה קורה בערוב ימיהם, כשהם סובלים כמו כולנו מבגידת הגוף, כאשר הם נשארים לבד.
הספר הזה עונה במקצת על השאלות האלו.
מצד אחד - סופר מוכשר בטירוף. מצד שני - "אמן ללא מטרה מוגדרת" שמצליח למצוא מישהו שיממן את השטויות שלו, כמו לקחת צוות צילום ולנסוע לעיירה נשכחת ברוסיה בלי מטרה. מצד אחד - יכולת כתיבה מעולה ומרתקת, מצד שני - תשפוכת פורנוגרפית מעוררת גועל בחלקים מסוימים.
ערבוב של אדם שמסוכסך עם כל העולם, שהורס את חייו שלו, את חיי אהובתו, בני משפחתו ויקיריו.
ובסוף הוא נשאר לבד. בודד. אחרי שפצע את נפשותיהם ונשמתם של האוהובים לו ביותר. מכונס בתוך עצמו וטובע במיצי המרה שלו.
ספר שהוא מרתק ודוחה בעת ובעונה אחת. מגעיל ומדהים.
ובסופו אדם בודד שלא נשאר לו כלום חוץ מהסיפורים שלו.

» ביקורות נוספות של עומר ציוני
» ביקורות נוספות על חלום רוסי