ביקורת ספרותית על כתבים נבחרים מאת פרנסואה דה לה-רושפוקו
ספר מעולה

---

הנאה צרופה: שנון, מבריק, חד, ישיר.

פרנסואה דה לה-רושפוקו: 1613-1680, איש האצולה הצרפתית.
הרושם הבולט ביותר על האיש שהשאיר אצלי ספר זה הוא גילוי-הלב שלו. יותר ממחצית הספר תופסות אמרותיו בעניינים שונים ומגוונים -- ס"ה 641, חלקן חוזרות על עצמן בניסוחים שונים.

להלן מס' דוגמאות:
"הפילוסופיה גוברת בנקל על רעות עבָרו ועל רעות לבוא, אבל הרעות הנוכחות גוברות עליה." עמוד 42, אמרה 22.

"מבטיחים אנו לפי תקוותינו, ומקיימים אנו לפי חששותינו." עמוד 45, אמרה 38.

"כשמגרעות סרות מאתנו, מתגאים אנו באמונה כי אנחנו סרים מהן." עמוד 70, אמרה 192

"המעלה לא הייתה מרחיקה לכת כל-כך לולא הייתה הגאווה מארחת לה חברה." עמוד 71, אמרה 200

"בתואנה לבכות את אובדנו של אדם היקר לנו, מבכים אנו את עצמנו." עמוד 78, חלק מאמרה 233

"גנדרנות היא יסוד מזגן של נשים; אולם לא כולן מוציאות אותה לפועל, מפני שגנדרנותן של אחדות עצורה על-ידי החשש או על-ידי שיקול הדעת." עמוד 80, אמרה 241

"לנשים אין קשיחות גמורה בלא סלידה." עמוד 94, אמרה 333

"היינו תדיר בושים במעשינו היפים ביותר, אילו היה העולם רואה את כל המניעים שיוצרים אותם." עמוד 106, אמרה 409

"יראים אנו כל דבר כבני תמותה, וחושקים אנו כל דבר כאילו היינו בני אלמוות." עמוד 125, אמרה 511

לא פלא שכל-כך הרבה התרגזו בזמנו עם פרסומן הראשון, והספק מחתרתי, בהולנד בשנת 1664. על-כן, עם פרסום הגרסה המסודרת הראשונה שנה יותר מאוחר, ראה המחבר צורך לתת הקדמה כדי להסביר את כוונותיו וכיצד יש להתייחס לאמרותיו. עם זאת, בהקדמה זו הוא לא נסוג כלל מתוכן אמרותיו ועמד על דעתו הנחרצת בדבר הצורך בהן.

עם זאת, שיאו של הספר לעניות דעתי היא האיגרת שכותב רושפוקו ובה הוא מביע ללא כחל וסרק את דעתו הכנה והאמיצה על אמרי השפר שלו שהתפרסמו באופן מחתרתי, כאשר הוא אינו מזדהה באיגרת זו כמחבר של אותם אמרי השפר. איגרת זו היא תשובתו למי ממכריו ששואל את רושפוקו על דעתו על אמרי השפר הנ"ל לאחר פרסומם הראשון והספק מחתרתי מבלי שהשואל יודע שהעונה לו הוא בעצמו המחבר של מושא התעניינותו. באיגרת זו, רושפוקו בעצם קורע בגלוי ובשנינות את מסיכת הצביעות מעל פני מבקרי אותן אמרות שפר שלו, ובעצם מעל פני החברה כולה.

בנוסף יש בשאר הספר עוד מהגיגיו היותר מפורטים בנושאים שונים ומגוונים. חלקם מאוד מעניינים וחלקם פחות.

הערה: היה רצוי שהמתרגם (ד"ר יוסי אסודרי, ז"ל) ו/או ההוצאה בעברית ידאגו שהניסוחים בעברית במקומות לא מעטים יהיו יותר ידידותיים לקורא הישראלי הממוצע, או לכל הפחות שילוו בדברי הסבר בעברית יותר שגרתית את הניסוחים המתורגמים המפותלים והלא-שגרתיים בעברית שנאמנים כנראה למקור בצרפתית המקובלת של המאה ה-17.

» ביקורות נוספות של יובל
» ביקורות נוספות על כתבים נבחרים