בתור חובב היסטוריה נלהב, ספר קרץ לי. הופתעי עוד לגלות שהוא נכתב ע"י אנתוני ביוור מחבר "סטלינגרד".
את הספר התחלתי בהתלהבות תוך חופשה בברצלונה, במחשבה שזה יתן הסבר על האירועים שעברו על הקירות העיר הישנה.
הספר לא פשוט, הוא מכיל מלא פרטים קטנים וחשובים, החל משמות מפלגה הרבים בעלי שוני מינורי באותיות ועד מנהיגים.
בעת טיולי בעיר לא עלה בדמיוני שעם כזה רגוע ומאוחד (למראית העין כפי שגיליתי אח"כ) רק לפני תשעים שנה היה שסוע ומפולג לעשרות תת קבוצות במהלך מלחמת אזרחים נוראית.
אישית לא הצלחתי לעקוב אחר ריבוי הפרטים, הספר מתחיל בצורה טובה אך בפרק השני מתחיל לצלול לכל הצדדים שלטעמי היה קשה לעקוב.
לכן בעצב אניח את הספר חזרה למדף לצד סטלינגרד, בתקווה שאחזור אליו באחד הימים.

(כמעט) כל אומה עברה מלחמת אזרחים.
ארה"ב, בריטניה, צרפת, ספרד, מה שהיה יוגוסלביה, רוסיה שהפכה לבריה"מ שהפכה לרוסיה ועוד ועוד.
במלחמת אזרחים, עם כל מוראותיה, מעשי הטבח והטראומות שהיא משאירה, יש דבר אחד ברור - החלטה.
החלטה לאיזה כיוון הולכים. זה יכול להיות כיוון רע ומר, כפי שהוכיחו מלחמות האזרחים בבריה"מ
או בספרד או לחילופין כיוון שמוליד דמוקרטיה בריאה וחיסול תופעות חולות כמו העבדות בארה"ב או
הדיכוי האתני של המוסלמים שהיה קיים ביוגוסלביה.
יש החלטה. וכאמור בספר הזה, ביוור משרטט בעזרת יכולתו הידועה, את ההחלטה שהתקבלה בספרד.
כבר סיפרתי כאן בביקורת קודמת על השניות המופלאה של הספרדים. איך העצלנות והעצלות הטבעיות שלהם
הבאות לידי ביטוי במושגים קדושים כמו "מאניינה" או לחילופין "סייסטה" מתחלפות ברצחנות פראית
וצמאת דם שבאה לידי ביטוי בטבח על בסיס יומי בקורידה של השוורים, או במסעות הכיבושים הרצחניים
של הרנן קורטז ופרנסיסקו פיזארו שהחריבו והעלימו את תרבויות האצטקים והמאיה והשיא - אותן שלוש שנים
בהן טבחו ספרדים ובני לאומים אחרים אלו את אלו, הכל כדי להגיע להחלטה.
החלטה איך נחיה.
החלטה על הדרך בה נלך.
מדי פעם אני תוהה מה איתנו.
האם זה יגיע גם לכאן, יום אחד או לילה אחד - הצורך בהחלטה?
האם השבטים המסוכסכים והמפולגים שחיים כאן באפריקה, יקומו ויאחזו איש בגרון השבט היריב
כדי להגיע פעם אחת ולתמיד להחלטה? שאלה טובה.
בכל מקרה, מה שבאמת טוב הוא הספר הזה והוא מומלץ לא רק לחובבי היסטוריה צבאית
אלא גם לצקצקניות מקצועיות וטהרנים מנוסים.

אנטוני ביוור ממשיך בספר זה את המסורת של כתיבת ספרי היסטוריה
ברמה הגבוהה ביותר, וספר זה אינו יוצא מן הכלל שאותו הניח ביוור בספריו
האחרים.
לקורא הישראלי שלא מצוי בסיפור ובתקופה של מלחמת האזרחים הספרדית
יהיה קצת קשה למצוא את קצות החוטים ולהבין מי נגד מי למה ומדוע.
אבל קריאה איטית וזהירה תמציא עד מהרה את הרקע והעלילה עצמה כבר
תהיה ברורה מאליה.
נתחיל בכמה מילים כלליות - מלחמת האזרחים הספרדית היתה הפרולוג
למלחמת העולם השניה.
מערכי הכוחות מי תמך ומי היה נגד כבר אז הונח הבסיס למערך הכוחות
כבר בתחילה תומכי הרפובליקה היו המדינות הדמוקרטיות+ברה״מ ומצד
הנגדי גרמניה, איטליה של מוסיליני תמכו בפרנקו.
המצב קצת מתברבר כאשרמבינים שבין ה״טובים״ ניתן למצוא: קומוניסטים
מכל העולם, אנרכיסטים כנ״ל, וחברי מפלגות דמוקרטיות כגון : סוציאל-דמוקרטים
דמוקרטים אמריקנים לרוב, ואפילו יהודים פלסטינים מארץ ישראל.
מה שהיה לרועץ לצד הרפובליקני, שבשלב מסויים ככל שכוחותיו של פרנקו התקדמו,
החלו האנרכיסטים להרביץ בקומוניסטים, וברית המועצות לאט לאט החלה למשוך את ידה
מן התבשיל שהחל לרתוח לה בספרד. כמו שכולם כבר יודעים, המעורבות הגרמנית- איטלקית
ולגיון הקונדור הכריעו את המלחמה לטובת הרעים, ז״א פרנקו והמונרכיסטים( שגם הם היו בצד של
פרנקו).
כאמור, ספר מעולה, בהחלט ספר היסטורי הראוי למקום של כבוד על מדף הספרים.

ספר טוב, לא מעולה כמו "סטלינגרד" של אותו מחבר, (חסר משהו בלהט), אבל משלים חוסר קיים בעברית בנושא המלחמה שבה לראשונה הפאשיסטים והקומוניסטים לחמו זה בזה

שוב יצירה ללא תיאור מידידינו המשונן ( שאגב הוא הסופר האהוב עלי ) אנתוני ביוור רשם לנו כיצד בין השנים 1936 - 1939 הפשיזם הספרדי השתלט על ספרד .
מ השאננות של הממשלה ושל המלך אלפונסו ה 13 עד הדקטטורה הפשיסטית של הגנרל הידוע לשמצה גנרל פרנקו .
תיעוד מרתק כיצד גורמים חיצוניים עיוותו את פני המלחמה .
יותר מדירוג מעולה פשוט ספר מרתק מעולה ועמוק שתורם לנו שוב להבנת התקופה המרכזית הזו .