ביקורת ספרותית על In Grandmas Attic (The Grandma's Attic Series) מאת Arleta Richardson
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 13 בספטמבר, 2017
ע"י סקאוט


ספר זה השיב אותי לגיל הילדות. כשקראתי לראשונה את אן שירלי.
לאורך כל קריאתו היו לי הבזקים שונים. כיצד נדהמתי מדמותה של אן, מאופייה, מדמיונה הרב, מעזותה, היא הייתה גיבורה שונה בתכלית, שמא הייתה משב רוח פתאומי וייחודי שמעולם לא ידעת על קיומו ותכף ומיד נעלם לו.
גמעתי את סדרת הספרים במהירות, ולפני שהצלחתי להיפרד מהנערה הג'ינג'ית שכהרף עין הפכה לבחורה ואף לאישה נשואה ואם לילדים, תמה הקריאה ודמותה התפוגגה לנגד עיניי, הדמות שהייתה כה חייה בדמיוני, אשר עטתה לה גוף בשר ודם.

הכול התחיל מסדרת הטלוזיה המצוירת, בזכותה גמלה החלטה בליבי לקרוא את הספרים, בתחילה הדבר לא עלה יפה כי פשוט לא הצלחתי לעבור את העמודים הראשונים אך לא אמרתי נואש וניסיתי פעם שניה- והתאהבתי.
משם המשכתי אל מי מבין את בטסי, נשים קטנות, גאווה ודעה קדומה, ג'יין אייר ופוליאנה.

הנוסטלגיה בהתגלמותה. כל הספרים הללו נכנסו אל לב הנערה שבי וצבטו אותו עם כל עמוד, עם כל מילה.

כל אחת ואחת מהן הייתה גיבורה עבורי, עיצבה את חיי בדרך זו או אחרת וחשפה אותי לזווית ראייה מיוחדת, לימדה אותי בדרכה על החיים, על הקשיים שכרוכים בהם אך גם על הדברים הטובים שהם מזמנים לפתח דלתו של אדם.

אני חושבת שאם ספר מחזיר אותך לילדות, גורם לך לחוש פעם נוספת שאתה ילד ואת התחושות שהרגשת כאשר קראת ספר מסוים לראשונה, אומר הרבה על טיבו של הספר.

לצערי, אינני יכולה לשים את האצבע מה בדיוק גרם לנוסטלגיה בספר זה. אולי זו התקופה, אולי זה הלך הרוח של הדמויות, האפטימיות, עצם זה שהגיבורה היא נערה, יכול להיות.
אבל האם באמת ישנה חשיבות? לדעתי לא. כל עוד אהבתי את הספר והוא גרם לי לתחושת נוסטלגיה נעימה, אין שום חשיבות.

לא רק אני חשתי בתחושת הנוסטלגיה, אלא גם הגיבורה הראשית של הסיפור והיא סבתה של הסופרת.
" בעליית הגג של סבתא" זהו ספר ביוגרפי וגם קצת אוטוביוגרפי המתאר את חוויותיה של הסבתא כנערה וילדה קטנה מפי הנכדה.
הסיפור מסופר מנקודת מבטה של הנכדה שהיא בעצמה אישה מבוגרת הנזכרת בזכרונותיה מסבתה, את הימים שהיו מבלות יחדיו בצוותא, והייתה הנכדה מוצאת בכל פעם פריט כזה או אחר שהיה מעלה בסבתה האהובה סיפורים הקשורים לפריט ספציפי זה.
למשל, יום אחד מוצאת הנכדה כפתורים לעוסים, והדבר גורם לה להיזכר בסיבה שהם נלעסו.
הסבתא, שמה מייבל, חיה בשנות ה-70 של המאה התשע עשרה, עם משפחתה שכללה את אביה, אמא ושני אחיה [ בן וראובן] בבית חווה.

כידוע לכם, בתקופות הללו, הבריות שחיו חיים כפריים, מרביתם היו מעוטי יכולת ולא היה ביכולתם להוציא כסף על מלבושים חדשים ולכן מצאו כל מיני פתרונות חלופיים בכדי לחדש מלתחתם. במקרה זה, אימה של מייבל תופרת לה את מעילו של אחיה בכדי שיראה חדש ויפה, למורת רוחה של הילדה שאיננה מתלהבת מהכפתורים המיושנים שנשארו במקומם מפאת חוסר היכולת להחליפם בחדשים.

אך מורת רוח לא הייתה מנת חלקם של משפחתה מכיוון שלא היה פנאי לכך, היו הרבה עיסוקים שונים שהיה צריך לעסוק בהם, ולכן מייבל נאלצה ללכת במקום אחד מאחיה לראות מה עם הסוסה נלי.
כאשר מגיעה סבתה של הסופרת אל האורווה קורה דבר מה מוזר: נלי, שמעולם לא נתנה את דעתה על הילדה, מתחלה להתנהג אליה בגסות ומנסה להפילה.
הדבר קורה מספר פעמים, לתמהונם של בני המשפחה, עד שהסיבה להתנהגותה המשונה מתגלה.

זה אחד מיני סיפורים רבים ומשעשעים המתרחשים בספר זה.

הפרקים עצמם הם קצרים וניתן לראותם כמעין אנקדוטות קטנות, בכל פעם סיפור קצר אחר המתבסס על זכרונותיה של הסבתא.

דעתי מאוד חיובית על הספר, הוא זורם, קריא, מהנה לקריאה, מעניין. הוא מהווה אתנחתא קלילה בין ספרים כבדים, וכמובן על הדרך הקורא נחשף אל היסטוריה של ארצות הברית בסוף המאה התשע עשרה ואל ההבדלים בין תקופתה של סבתה של הסופרת לתקופתה של הסופרת כילדה קטנה השומעת מסבתה את הסיפורים, תקופת שנות ה-30 של המאה ה-20 [ לפני מלחמת העולם השניה]

מרבית הסיפורים, לצד היותם משעשעים, גם מלמדים שיעור לגבי משמעת.

מייבל לא בדיוק הייתה ילדה צייתנית, פעמים רבות הייתה בוחרת בדרכיה שלה במקום להקשיב לאמירות הוריה, והדבר יצר לא פעם ופעמיים שמייבל ומשפתה יקלעו לסיטואציות הזויות.
כמו למשל, כאשר האב רוכש לבנו אקדח, מייבל המוקסמת, שיש לציין שמעולם לא נגעה לפני כן בכלי נשק, מחליטה לבחון אותו מקרוב..וכמעט גורמת לאסון.

סיפור אחר מתאר כיצד מייבל שומעת משכנם, אד, על האיסור של הדבקת הלשון ביום כפור בידית המשאבה החדשה שקנו. ומייבל, שחושבת שדבריו של השכן הם הבלים גמורים, מחליטה לבדוק אם יש אמת בדבר..בואו נאמר שהיא מגלה על בשרה שזה אכן כך..או יותר נכון על לשונה..

דבר נוסף שמצא חן בעיני בספר זה, הוא הקלילות המאפיינת את הסבתא בעת סיפור סיפוריה, שהיא יודעת במרחק השנים לצחוק ברוח טובה על התאונות שקרו ועל השגיאות שעשתה, היא מבינה שהייתה ילדה קטנה ושלומיאלית עם כוונות טובות וגם אם נראה שהתרגזה על דמות כזאת או אחרת, ברבות הימים, בבגרותה, הצליחה לראות את הצד המבדח בסיטואציות שקרו לה ולא לנטור טינה לאיש.

באמת ספר קסום. שגורם לך לשכוח מתלאות היום-יום ולהישאב אל עולם אחר, אל תקופה אחרת, להרגיש שאתה חלק מהדמויות, שאתה קרוב משפחתן ולשכוח שבכלל מדובר בילדה במאה התשע עשרה, אמריקאית, מה לה ולבחורה בת 22? ישראלית החיה בהמאה ה-21?

אבל זהו סודם של ספרים טובים, שלכמה שעות טובות אתה שוכח מניין הגעת, מה מוצאך והיכן אתה חי, כל כולך נתון בספר שידייך אוחזות.
8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
סקאוט (לפני חודשיים)
תודה רבה, plup, נעים לשמוע! וזה באמת ספר מקסים. (:
Pulp_Fiction (לפני חודשיים)
נשמע מקסים והביקורת שלך נהדרת.
סקאוט (לפני 3 חודשים)
גם אני לא, זה בסדר! אולי זה הזמן שנשלים פערים ונקרא חח
נעמי (לפני 3 חודשים)
טוב לא מפתיע שיש סיפור כזה, גם אם לא ידעתי על קיומו.
סקאוט (לפני 3 חודשים)
את בטוחה? משום מה יש סיפור של סמדר שיר שנקרא בשם הזה..
נעמי (לפני 3 חודשים)
חחחח לא ספר, המשפט הקלישאתי =)
סקאוט (לפני 3 חודשים)
ותודה, נעמי יקרה!
סקאוט (לפני 3 חודשים)
הסבתא על גלגלים? מה זה? זה ספר טוב??
נעמי (לפני 3 חודשים)
אני מכירה רק את הסבתא על גלגלים.
ביקורת מתוקה שנותנת מושג טוב על הספר.
סקאוט (לפני 3 חודשים)
מסקרן אותי, אף אחד פה באתר מעולם לא שמע על הספר או קרא אותו? כי לא נראה לי שהוא מוכר בארץ. [ בהשוואה לעולם ששם הוא מאוד פופולארי ואהוב, וזו בכלל סדרת ספרים]
סקאוט (לפני 3 חודשים)
מעניין, למה לדעתך הוא פחות טוב?
אפרתי (לפני 3 חודשים)
יש לי את פוליאנה וג'ימי, אבל מזמן לא קראתי אותו. לדעתי, הוא פחות טוב.
סקאוט (לפני 3 חודשים)
אני קראתי אותו לפני ארבע שנים בפעם השניה, אני צריכה לקרוא פעם שלישית. אפרתי, האם קראת את ספר ההמשך? אני על ההזדמנות הראשונה משיגה אותו.
ולדעתי ספרים כאלה לא מתיישנים, גם אם התקופה כבר לא רלוונטית לימינו הספר עצמו, מה שהוא מסמל, אנושיות, תקווה, תמיד יהיו רלוונטים. לדעתי לפחות.
אפרתי (לפני 3 חודשים)
לפני כמה חודשים קראתי שוב את פוליאנה, בפעם המי יודע כמה, נהניתי מאוד, למרות ההתיישנות.
סקאוט (לפני 3 חודשים)
ושכחתי לציין שיש עוד ספרים הממשיכים את סיפוריה של הסבתא אבל אין אותם בארץ, כנראה.
סקאוט (לפני 3 חודשים)
תודה מירית (:
מירית (לפני 3 חודשים)
ביקורת מקסימה





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ